טענת אלימות במשפחה – אמצעי סחיטה?

עורך דין עדי כרמלי

בישראל מוגשות בישראל אלפי תלונות בגין אלימות במשפחה והתעללות בילדים, חלקן תלונות אמת וחלקן תלונות שווא. מטרותיה של הגשת תלונת שווא עשויות להיות נקמה בבן או בבת הזוג, אך הן עלולות להיות גם אמצעי סחיטה כנגד בן הזוג.

כיצד טענת אלימות במשפחה עשויה לשרת כאמצעי סחיטה?

השגת יתרון רכושי בהליך גירושין

במידה ובני הזוג מצויים בהליך גירושין, עשוי להיגרם נזק מהותי לבן הזוג המואשם בעבירות של החוק למניעת אלימות במשפחה או התעללות בילדים. בני זוג "סחטניים", מגישים לעיתים תלונות סרק בגין אלימות במשפחה, איומים, התעללות בילדים ועבירות נוספות. תלונות על אלימות במשפחה או התעללות בילדים עלולה להגיע כדי מצב בו בן הזוג "המתעלל" מורחק מביתו על ידי המשטרה, ולאחר מכן, מוצא מביתו לתקופה לא מוגבלת על ידי "צו הגנה" שניתן על ידי בתי המשפט על פי החוק למניעת אלימות במשפחה.

בתי המשפט הדנים בהליך גירושין נוטים להתחשב בהרשעה בגין עבירות של אלימות במשפחה או התעללות בילדים,  במסגרת העניינים הנדונים במסגרת הליך הגירושין, כגון- חלוקת הרכוש, הענקת משמורת על הילדים והסדרי ראיה, הרחקה מדירת המגורים, גובה מזונות ועוד. לפיכך, עולה כי לבן זוג משתלם לעיתים להגיש תלונת סרק כנגד בן זוגו בגין אלימות במשפחה או התעללות בילדים במטרה להשיג "מינוף" לטובתו בהליך גירושין.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות


כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:בית.

אמצעי פסיכולוגי נוסף אותו עשויה להשיג תלונת סרק בגין אלימות במשפחה או התעללות בילדים היא "מלחמת התשה" כנגד בן הזוג, באופן שייעתר לוותר על רכוש ו\או על משמורת על ילדיהם של בני הזוג בתמורה למשיכת תלונת הסרק.

השגת נקמה בבן הזוג

מלבד השגת יתרון רכושי במסגרת הליך גירושין, הגשת תלונת שווא בגין אלימות במשפחה או התעללות בילדים עלולה לשמש את בן הזוג המתלונן כאמצעי לנקום בבן זוגו, על ידי הרחקתו מהרכוש המשותף ו\או מהילדים.

כיצד מוגשות תלונות סרק בגין אלימות במשפחה?

א. הגשת תלונה למשטרה בגין אלימות במשפחה – על מנת להגיש תלונה בגין אלימות במשפחה, יש לפנות לתחנת המשטרה. על המשטרה לחקור את התלונה, אך ניתן גם למשוך את התלונה. הקצין האחראי יחליט אם יש מקום לסיים את החקירה. המשטרה רשאית להרחיק את בן הזוג מביתם של בני הזוג, אך למשך ימים ספורים בלבד.

ב. הגשת תלונת סרק בגין אלימות במשפחה או התעללות בילדים יכולה שתיעשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה באופן של הגשת בקשה ל"צו הגנה" מפני התוקף לכאורה. בתי המשפט הרשאים להעניק צו הגנה הינם בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. צו ההגנה נועד להגן על שלומו וביטחונו של בן המשפחה מפני קרובו, ובמסגרת צו ההגנה, ניתן להורות לבן המשפחה להימנע מלהתקרב מרחק מסוים מבן משפחה אחר, לא להיכנס לדירת המגורים בה מתגורר בן המשפחה המותקף לכאורה, לא ליצור קשר כלשהו עם בן המשפחה המותקף, לא להטרידו בכל אופן, מסירת נשקו של בן המשפחה התוקף, שליחתו להשתתפות במסגרת שיקומית.

ג. הגשת בקשה למתן צו הרחקה. בנוסף לחוק למניעת אלימות במשפחה, חוקק בשנת 2001 החוק למניעת הטרדה מאיימת, אשר מעגן את סמכות בתי המשפט להעניק "צו הרחקה" כנגד אדם הנוהג באלימות, אשר אינה מוגבלת לאלימות פיסית, וכוללת גם אלימות מסוג נפשי וכלכלי, וכן אינו מוגבל לקרובי משפחה בלבד. מטרת החוק למניעת הטרדה מאיימת, כפי שהוגדרה בסעיף 1, הינה "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו, או בחייו..". במסגרת צו הרחקה, רשאי בית המשפט להורות לאדם שלא להטריד, ליצור קשר, להימצא במרחק מסוים מאדם אחר. כן רשאי בית המשפט להורות על הפקדת נשקו של המטריד.

חשיפה לתביעת הוצאת דיבה ואישום פלילי בגין הגשת תלונת סרק

עם זאת, על אף רגישותו של המחוקק לסוגית אלימות במשפחה והתעללות בילדים, בתי המשפט והמחוקק מודעים לכך שעלולות להיות מוגשות תלונות שווא בגין אלימות במשפחה, וזאת כתוצאה מהקלות בה ניתן לפנות לבתי המשפט בבקשה למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה.

בן זוג המגיש תלונת שווא בגין אלימות במשפחה או התעללות בילדים, מסתכן בחשיפה לתביעה נזיקית לפי חוק איסור לשון הרע. כמו כן, המתלונן חשוף לכתב אישום פלילי, כאשר העונש המקסימאלי בגינו הינו שנת מאסר.

עם זאת, עד היום, מעולם לא ישב אדם בכלא בעקבות הגשת תלונת שווא בגין אלימות במשפחה. עובדה זו, מעודדת בני משפחה להמשיך ולטפול האשמות שווא כאמצעי סחיטה כנגד בן זוגם, בידיעה כי בתי המשפט והמשטרה יעדיפו לרוב להישמע לבן הזוג המתלונן ולקבל את גרסתו.

לסיכום:

יחד עם הקלות המבורכת שבה ניתן להתלונן על עבירת אלימות במשפחה, אם בדרך של תלונה למשטרה, הגשת בקשה לצו הגנה או צו הרחקה, קלות זו עלולה להיות חרב פיפיות, בכך שמעודדת הגשת תלונות סרק להשגת מטרות לא כשרות כגון נקמה בבן הזוג או השגת יתרון בהליך גירושין. על אף שהגשת תלונת סרק לצורך סחיטה חושפת את המתלונן\מתלוננת לתביעה נזיקית ואף אישום פלילי, עד היום לא נפתח אישום פלילי כנגד בן זוג שהגיש תלונת סרק.

עו"ד עדי כרמלי: "כשוטר לשעבר אני מכיר היטב את ההליך הפלילי משני צדדיו – כך אני מצליח לחלץ את הלקוחות שלי במהירות ובמינימום פגיעה. ייצוג חשודים ונאשמים בהליך פלילי הוא בבחינת הצלת נפשות עבורי – אני מוצא שליחות בהוכחת חפותו של כל אדם ונהנה להילחם על כך".

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:משאית.



אין לראות בעמוד זה ובכלל באתר הסתבכת בפלילים? יצוג במשפט פלילי המלצה, חוו"ד משפטית, יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; בנוסף, התוכן באתר עו"ד פלילי לא מתחיב להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני; המבקר באתר ייקח בחשבון כי מידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על הכתוב באתר עו"ד פלילי עושה זאת באחריותו האישית המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

עורך דין עדי כרמלי
פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:רכב.




פרטי יצירת קשר:

רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974099

 


לייעוץ ראשוני חייג:

077-9974099


מידע חשוב נוסף