כיצד בית הדין הרבני מתייחס למזונות ילדים

עורך דין עדי כרמלי

סוגיית תשלום דמי המזונות היא אחד הנושאים העיקריים והחשובים בהליך הגירושין. על פי איזה דין נפסקים דמי מזונות ילדים בישראל? מתי בית הדין הרבני מוסמך להכריע בסוגיית מזונות ילדים? והאם יש הבדלי גישות בין בית הדין לבית המשפט? על כך במאמר שלפניכם.

בית הדין מוסמך לדון בסוגיית המזונות רק בהסכמה של שני ההורים

הסמכות הייחודית לדון בדיני מזונות מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. זאת בניגוד לדיני נישואין וגירושין שמסורים לבית הדין, ובניגוד לסוגיות אחרות שניתנות ל'כריכה' בתביעת הגירושין בבית הדין.

יחד עם זאת, כאשר שני בני הזוג מסכימים שבית הדין ידון בתביעת המזונות, מוקנית לבית הדין הסמכות להכריע בסוגיית המזונות. יצוין כי לעניין זה שתיקה או העדר התנגדות עשויים להיחשב כהסכמה.

פסיקת דמי מזונות – על פי הדין הדתי

נישואין וגירושין במדינת ישראל נקבעים על פי 'הדין האישי'. משמעות הדבר היא כי על בני הזוג שנישאים או מתגרשים חלים הדינים של הדת שלהם. למשל: על בני זוג יהודים חלה ההלכה היהודית ועל בני זוג מוסלמים חלה ההלכה המוסלמית.

דיני מזונות ילדים נחשבים לחלק מתחום הגירושין, ומשום כך הם נפסקים על פי הדין הדתי.

חשוב להדגיש: גם בית הדין וגם בית המשפט דנים בסוגיית המזונות על פי הדין הדתי. החוק קובע כי בכל הנוגע לדיני מזונות הדין הדתי הוא זה שקובע, ומשום כך גם בית המשפט האזרחי צריך לדון לפיו.

ההבדלים בין בית הדין לבית המשפט בסוגיית מזונות ילדים

על אף ששתי הערכאות דנות לפי הדין הדתי, יתכנו הבדלי גישות בין בית הדין לבית המשפט בניואנסים מסוימים. לכל ערכאה יש את הפרשנות שלה לחוק וכל ערכאה עשויה לפרש את החוק לפי השקפת עולמה. מה שבטוח, הרצון של הערכאות השונות הוא להימנע ככל האפשר מפגיעה בילדים.

מקובל לומר, למשל, שבית המשפט פוסק מזונות גבוהים יותר בממוצע מאשר בית הדין. מחקרים שנערכו בנושא מראים כי המזונות שנפסקים בבתי המשפט גבוהים בכ-20% בממוצע מהמזונות שנפסקים בבית הדין [וזאת לאחר ניכוי הפרמטר של האוכלוסייה העשירה יותר שמגיעה לבתי המשפט].

כמו כן, יתכנו הבדלים בין הערכאות בנוגע למועד ממנו מתחילה התקופה עבורה יש לשלם מזונות – האם הוא רגע הגשת התביעה או עת קיום הדיון עצמו. הבדל אפשרי נוסף בין הערכאות הוא אופן הצמדת המזונות – האם יש להצמידם למדד או ליוקר המחיה.

התפתחות הדין הדתי לגבי מזונות ילדים

במקור, הדין הדתי מחייב את האב לזון את ילדיו רק עד גיל 6. לאחר גיל זה יש לזון את הילדים רק מדין 'צדקה' ולא קיימת חובה הלכתית ממש. אולם בשנת תש"ד תיקנה הרבנות הראשית תקנה המחייבת את האב לזון את ילדיו עד גיל 15, תקנה אשר הורחבה מאוחר יותר – עד גיל 18.

בפועל, בית הדין או בית המשפט עשויים לפסוק מזונות גם לאחר גיל 18 – עד סיום השירות הצבאי. זאת משום שילד הנמצא בשירות חובה אינו יכול לפרנס את עצמו ועל האב לדאוג לו. אולם דמי המזונות בגיל זה הופחתו לכדי שליש מהסכום הרגיל של המזונות.

להיכן כדאי להגיש את תביעת מזונות הילדים?

רבים שואלים: היכן כדאי להגיש את תביעת מזונות הילדים, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

מקובל לומר כי אשה תעדיף לתבוע מזונות בבית המשפט לענייני משפחה בכדי להגדיל את סיכוייה לקבל מזונות גבוהים, ואילו גבר יעדיף לדון בבית הדין הרבני בכדי שייפסקו לו מזונות נמוכים יותר.

עם זאת, אין ללמוד מן הכלל אל הפרט; יש לבחון כל מקרה גירושין לגופו ורק אז להכריע בשאלה זו.

 

עו"ד עדי כרמלי: "כשוטר לשעבר אני מכיר היטב את ההליך הפלילי משני צדדיו – כך אני מצליח לחלץ את הלקוחות שלי במהירות ובמינימום פגיעה. ייצוג חשודים ונאשמים בהליך פלילי הוא בבחינת הצלת נפשות עבורי – אני מוצא שליחות בהוכחת חפותו של כל אדם ונהנה להילחם על כך".

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:משאית.



אין לראות בעמוד זה ובכלל באתר הסתבכת בפלילים? יצוג במשפט פלילי המלצה, חוו"ד משפטית, יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; בנוסף, התוכן באתר עו"ד פלילי לא מתחיב להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני; המבקר באתר ייקח בחשבון כי מידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על הכתוב באתר עו"ד פלילי עושה זאת באחריותו האישית המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

עורך דין עדי כרמלי
פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:מפתח.




פרטי יצירת קשר:

רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974099

 


לייעוץ ראשוני חייג:

077-9974099


מידע חשוב נוסף