בקשה לעיכוב הליכים פליליים, הינה אחת מהדרכים של הנאשם להתגונן מפני כתב אישום שנפתח כנגדו. הבקשה מוגשת ליועץ המשפטי לממשלה שמחליט האם לעכב את התיק עד להודעה חדשה. במאמר זה נביא דוגמה מבקשה שהונחה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה.
הדוגמה שתשמש אותנו במאמר זה בכדי להבין מהי בקשה לעיכוב הליכים, היא הבקשה שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה ויינשטיין, בתיק מדינת ישראל נ' הונידה גאנם [ת"פ 41426-02-10].
תחילה אתאר בקצרה את עיקרי העובדות והטענות של כתב האישום, ולאחר מכן אסקור בקצרה את הבקשה לעיכוב הליכים פלילי שהוגשה ואת נימוקיה.
עיקרי העובדות והטענות בכתב האישום
בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת, ד"ר הונידה גאנם, יוחסה לה עבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי כתב האישום, ד"ר גאנם [להלן: הנאשמת] חמקה מתא הבידוק הביטחוני בשדה התעופה בטרם הסתיים החיפוש הגופני, תוך שהיא צועקת ומגדפת.
בנוסף על כך, נטען בכתב האישום, הנאשמת פנתה אל אחת הבודקות ואמרה לה "אני לא אוהבת שנוגעים בי, את אוהבת שנוגעים בך?", ואז לפתה את חזהּ של הבודקת בחוזקה ולחצה עליו.
עוד נטען, כי לאחר שהבודקת נחלצה מאחיזתה של הנאשמת, ניסתה הנאשמת שוב לגעת בבודקת, אך הבודקת זזה והדפה את הנאשמת לאחור.
הנסיבות המקלות: הנאשמת הוטרדה והושפלה
הנסיבה המרכזית להקל על הנאשמת היא העובדה שקודם לאירוע הנטען בכתב האישום, הנאשמת הוטרדה קשות בבידוק דקדקני ומשפיל. אנשי הביטחון רוקנו את מזוודותיה, פשפשו בחפציה לעיני שאר הנוסעים באופן חסר כל התחשבות בפרטיותה, וזאת למרות שחפציה עברו בהצלחה דרך מכונת השיקוף.
אם כל זה לא מספיק, נתבקשה הנאשמת להתלוות לאנשי הביטחון לחדר צדדי בו התבצעה בה בדיקה גופנית. הנאשמת שיתפה פעולה לאורך כל הדרך, אך משהחלה הבודקת להתמקד בחזהּ של הנאשמת, חשה הנאשמת כמוטרדת ומושפלת מינית ויצאה מהחדר המומה ומבוהלת.
בשלב זה הגיעה אחת הבודקות וניסתה להרגיע את הנאשמת. ואז, תוך כדי השיחה, קרתה התקרית הנטענת בכתב האישום, בה הנאשמת אמרה לבודקת את מה שאמרה ונגעה בחזה שלה.
הנה כי כן, מובן מאליו כי המעשה של הנאשמת לא נעשה בחלל ריק, אלא כתוצאה ישירה מההטרדה וההשפלה שעברה קודם לכן.
בנוסף, ניתן למנות עוד נסיבות מקלות במקרה הנוכחי:
- ההפשטה של הנאשמת נעשתה בניגוד לחוק. [החוק מתיר חיפוש על הבגדים ולא על הגוף עצמו].
- הבידוק הפולשני לא נעשה בגלל מידע שהצביע על מסוכנותה או בגלל שלא שיתפה פעולה, אלא אך ורק בשל מוצאה הערבי.
- הנאשמת התנצלה מידית בפני המתלוננת, בעוד שאיש לא ראה לנכון להתנצל בפני הנאשמת על המעשים החמורים בהרבה שנעשו בה.
- מתוך מה שאמרה לבודקת, ניכר שהנאשמת לא התכוונה לפגיעה מינית אלא רק להמחשה כיצד פגעו בה בבידוק הפולשני.
הטיעון המשפטי לטובת עיכוב ההליכים: חוסר ענין לציבור
הטענה המשפטית לטובת עיכוב ההליכים הפליליים, נעוצה ב'חוסר ענין לציבור'. בג"ץ בפס"ד גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה [3425/94] כותב:
"משמעות הביטוי "עניין לציבור" הינה הכרעה ערכית באשר לתועלת שתצמח לקיום המסגרת החברתית כתוצאה מהעמדה לדין, לעומת הנזק שייגרם למסגרת זו כתוצאה מאי העמדה לדין"
במקרה דנן, כך נטען, לאור הנסיבות הקשות שהייתה מצויה בהם הנאשמת, יש לראות את מעשיה כקלים במיוחד וככאלה שאינם מצדיקים את המשך ההליכים הפליליים. התועלת שתצמח לציבור מהמשך ההעמדה לדין נמוכה מהנזק שייגרם מאי ההעמדה לדין.
אשר על כן – מסיים ב"כ הנאשמת בבקשה לעיכוב ההליכים – מתבקש היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים בתיק.
מה ניתן ללמוד מדוגמה זו?
אם נבחן את הבקשה לעיכוב הליכים שבה עסקנו, נראה כי הטיעונים המשפטיים שנטענו בה לטובת עיכוב ההליכים, אינם עוסקים בחפותה של הנאשמת אלא אך ורק בחוסר העניין הציבורי להמשיך את ההליך הפלילי בנסיבות המקרה.
זוהי בעצם הייחודיות של הבקשה לעיכוב הליכים פליליים. הבקשה לעיכוב הינה דרך עוקפת, בה ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות לעכב תיק פלילי מנימוקים חברתיים וציבוריים, מבלי להיכנס לעובי הקורה המשפטית.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר