שחרור ממעצר עד תום ההליכים – מתי ניתן?

מהו מעצר עד תום ההליכים? במה הוא שונה ממעצר ימים? מתי שופט רשאי להורות עליו? וכיצד ניתן לשחרר נאשם ממעצר עד תום הליכים? על אלה ועוד במאמר שלפניכם.

מעצר עד תום ההליכים – מהו

למעצרו של חשוד יש שתי סיבות עיקריות: 1. מסוכנות של החשוד לחיי אדם או לביטחון המדינה. 2. חשש מפגיעה בהליכי חקירה ומשפט.

כאשר המשטרה חוקרת את החשוד, מתקיימת הרבה פעמים הסיבה השנייה. אדם החשוד בעבירה פלילית עשוי לתאם גרסאות, להשמיד ראיות ולשבש הליכי חקירה, ומשום כך לא מעט פעמים עולה הצורך לעצור אותו עד להשלמת החקירה. מעצר בתקופה זו מכונה 'מעצר ימים', אשר, כשמו, הוא מעצר של ימים ספורים עד להשלמת החקירה.

לאחר שהמשטרה משלימה את החקירה ומגבשת את התביעה, בדרך כלל מתמעט החשש משיבוש הליכי חקירה. עם זאת, קיים עדיין סיכוי שהחשוד יאיים על עדים וימנע מהם להעיד במשפט. כמו כן, יתכן שהחשוד מסוכן לחיי אדם או לביטחון הציבור.

משום כך, אם בית המשפט מוצא כי החשוד מסוכן לציבור או כי ישנו חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, רשאי בית המשפט להורות על 'מעצר עד תום ההליכים'. מעצר זה, כשמו, עשוי להימשך עד תום ההליכים, כלומר עד פסק הדין.

מעצר לפני הגשת כתב אישום

כעיקרון, מעצר עד תום ההליכים נועד לעצור את הנאשם לאחר הגשת כתב האישום. עם הגשת כתב האישום החשוד הופך לנאשם, והשופט מוסמך להורות על מעצרו עד לפסק הדין.

עם זאת, שופט רשאי להורות על מעצרו של חשוד עוד בטרם הוגש כתב האישום אם הצהיר התובע כי עומדים להגיש כתב אישום כנגד החשוד ושוכנע בית המשפט כי יש עילה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים. מעצר לפני הגשת כתב אישום הוא חמור יותר, ועל כן השופט אינו רשאי לעצור את החשוד ליותר מ-5 ימים.

מעצר לאחר הגשת כתב אישום ועד תום ההליכים

לאחר שהוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט להורות על מעצר של הנאשם עד תום ההליכים באחד מהמקרים הבאים:

1. קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.

2. קיים חשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה.

3. הואשם הנאשם באחת מאלה: עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב); עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973 [למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי]; עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם; עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991.

שחרור ממעצר עד תום ההליכים

שופט אינו רשאי להורות על מעצר של הנאשם אם תיתכן חלופה אחרת אשר תשיג את אותה המטרה אך תוך פגיעה פחותה בנאשם. למשל, אם ניתן להבטיח את שלום הציבור ואת שלמות הליכי המשפט על ידי מעצר בית, השופט אינו רשאי להורות על מעצר.

זאת ועוד, שופט אינו רשאי להורות על מעצר לפני שהובאו לפניו ראיות לכאורה על אשמתו של הנאשם. משמעות הדבר היא כי על השופט להשתכנע במידה מסוימת של שכנוע כי הנאשם אכן אשם, ורק אז הוא רשאי להורות על מעצרו.

משום כך, עורך דינו של הנאשם יכול לבקש מבית המשפט לשחרר את הנאשם למעצר בית בנימוק שדי במעצר בית בכדי להבטיח את שלום הציבור ואת שלמות החקירה. כמו כן, עורך הדין יכול לשכנע את השופט כי אין עדיין ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם ועל כן יש לשחררו.