אתה מואשם בעבירת סחיטה באיומים? דע מהן זכויותיך

עורך דין עדי כרמלי

לא פעם אנו שומעים בחדשות על אדם כזה או אחר שנחשד בסחיטה באיומים. עבירת הסחיטה באיומים היא אולי השכיחה ביותר בתחום הפלילי. איזה סוג איום נאסר? האם איום מרומז נחשב איום? היכן עובר הגבול בין מתן עצה או אזהרה לבין סחיטה באיומים? על כל אלה ועוד במאמר שלפניכם.

אסור לאיים בשום צורה

האיסור לסחוט באיומים, אינו מוגבל רק לאיום באמצעות נשק, ואפילו לא מותנה באיום בפגיעה פיזית. כל סוג של לחץ שמופעל על אדם כדי שיעשה או לא יעשה פעולה מסוימת, נחשב סחיטה באיומים. גם כאשר האיום לא נאמר בפה מלא אלא ברמז – עדיין בכלל איום הוא.

כך כותב החוק:

"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים". (סעיף 284 לחוק העונשין).

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות


כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:כוכב.

מאמרים פופולריים נוספים: אלימות במשפחהגרימת חבלה בנסיבות מחמירות

דוגמאות לסחיטה באיומים

איום בפרסום תמונות אינטימיות: אדם שמאיים שיפרסם תמונות אינטימיות של מישהו/י אם לא יקבל ממנו/ה כסף. בעידן הדיגיטלי של ימינו איום זה נגיש במיוחד. כולנו מצוידים בסמארטפונים עם מצלמות משוכללות ובעלי יכולת גלישה מהירה, והקלות שבה אפשר לצלם ולפרסם תמונות אינטימיות של אדם יכולה להוות סיכון של ממש.

בסיפור שהתפרסם לא מזמן, חייל העתיק למחשבו תמונות של חיילת, ערך אותן בפוטושופ בצורה שבה פניה של החיילת חוברו לגוף עירום של אשה אחרת, ואיים עליה שיפרסם את התמונות אם לא תאפשר לו לנגוע בה במקומות אינטימיים בגוף. האיומים עבדו, והחייל נגע בה בכמה הזדמנויות. כתב אישום הוגש כנגדו בבית הדין הצבאי בגין מעשה מגונה בכוח וסחיטה באיומים, והצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו החייל ירצה 33 חודשי מאסר בפועל ויפצה את החיילת בסך 22,320 ₪. בנוסף, נקבע לחייל מאסר על תנאי, והחייל הורד לדרגת טוראי.

רופא שסוחט כסף ממטופל: רופא שמסרב להעניק לחולה טיפול רפואי אם לא ישלם לו כסף. סחיטה מהסוג הזה חמורה במיוחד, בבחינת חטא על פשע, שכן המטופל החולה הינו חסר אונים, ולא זו בלבד שסובל ממחלתו, הוא צריך גם להתמודד עם סחיטה כספית בשעתו הקשה.

בשנת 2004 התפרסם סיפורו של הפרופסור ולדימיר יקירביץ', שהיה מנהל מחלקת לב בבית החולים איכילוב בין השנים 1990-1996. הפרופסור הורשע בכמה מקרים של שוחד ושל פזיזות רפואית שגרמה למות שתי מטופלות, ובמקרה אחד של סחיטה באיומים. בגזר הדין כתב עליו השופט: "רופא שנתפס כמלאך מושיע ומי שבידו ירפא חולים, אך בסופו של דבר התגלה כמלאך מוות ששם קץ לחיי חולים". העונש שהוטל עליו: 7 שנות מאסר בפועל וקנס בגובה 200,000 ₪.

מרגול צנעני – מ'כוכב נולד' לעבודות שירות

דוגמה טובה לאדם נורמטיבי שהורשע בסחיטה באיומים, ניתן להביא מהמקרה המפורסם של הזמרת מרגלית צנעני, הידועה בכינויה 'מרגול'. הזמרת, ששפטה בתחרות 'כוכב נולד', הסתכסכה עם האמרגן אסף אטדגי סביב חלוקת התמלוגים מהכנסותיו של הכוכב הצעיר עומר אדם, ויצרה קשר עם גורמים עבריינים שאיימו על אטדגי.

מרגול הודתה בכל עובדות כתב האישום, וחתמה עם הפרקליטות על הסדר טיעון בו נקבעו לה ששה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי. לאחר כמה חודשים החלה מרגול לרצות את עבודות השירות בבית החולים אסף הרופא בצריפין.

"אני לא מאיים, אני רק מסביר לך מה יכול לקרות…"

אחת השאלות המעניינות בהקשר של סחיטה באיומים, היא היכן עובר קו הגבול בין עצה או אזהרה תמימה לבין סחיטה באיומים. הרי אדם יכול באמת להזהיר את חבירו מפני השלכות מעשיו מתוך דאגה ולא מתוך כוונת סחיטה.

שאלה זו עלתה בפני בית המשפט, ובית המשפט [ע"פ 103/88] קבע שני מבחנים: מבחן השליטה ומבחן המהות. מבחן השליטה אומר שאם למאיים יש שליטה על התוצאה של האיום, הרי הוא סוחט באיומים, ומבחן המהות אומר שיש לבחון בחינה מהותית, על פי נסיבות המקרה, האם מדובר באזהרה או באיום.

בפס"ד אחר [ע"פ 6368/09] קובע בית המשפט את מבחן ההקשר. על פי מבחן זה יש לבדוק את ההקשר שבו נאמרו הדברים על ידי שלש שאלות: 1. מה הם הדברים שנאמרו. 2. מי אמר למי. 3. מה הסיבה שהדברים נאמרו. התשובה על שלושת השאלות תקבע האם מדובר בסחיטה באיומים או באזהרה/נתינת עצה.

סחיטה באיומים – לא רק בעולם התחתון

המושג סחיטה באיומים מתקשר לנו בראש לעולם התחתון, לאיום ברצח, לפרוטקשן. אך למעשה גם איומים קלים בהרבה, כאלה שכל אדם נורמטיבי יכול להשתמש בהם, יכולים להיחשב סחיטה באיומים.

החוק אוסר כל צורה של לחץ שנועד לגרום לאדם לעשות או לחדול ממעשה, ורואה זאת בחומרה רבה.

העונש על סחיטה באיומים הוא שבע שנות מאסר. ובמידה והסחיטה “הצליחה” והנסחט עשה את מה שהסוחט דרש ממנו – העונש חמור עוד יותר: תשע שנות מאסר.

 

עו"ד עדי כרמלי: "כשוטר לשעבר אני מכיר היטב את ההליך הפלילי משני צדדיו – כך אני מצליח לחלץ את הלקוחות שלי במהירות ובמינימום פגיעה. ייצוג חשודים ונאשמים בהליך פלילי הוא בבחינת הצלת נפשות עבורי – אני מוצא שליחות בהוכחת חפותו של כל אדם ונהנה להילחם על כך".

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:לב.



אין לראות בעמוד זה ובכלל באתר הסתבכת בפלילים? יצוג במשפט פלילי המלצה, חוו"ד משפטית, יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; בנוסף, התוכן באתר עו"ד פלילי לא מתחיב להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני; המבקר באתר ייקח בחשבון כי מידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על הכתוב באתר עו"ד פלילי עושה זאת באחריותו האישית המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

עורך דין עדי כרמלי
פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:לב.




פרטי יצירת קשר:

רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974099

 


לייעוץ ראשוני חייג:

077-9974099


מידע חשוב נוסף