הלבנת הון: הטלת עיצומים כספיים בעקבות הכנסת כספים לישראל בניגוד לחוק

עשיית רווח כספי בצורה לגיטימית עשויה להיתפס כמעשה שאין לו פוטנציאל להפוך לפלילי. עם זאת, לאור מלחמת חורמה שמנהלות רשויות אכיפת החוק כנגד הון שחור ותופעות של הלבנת הון שמקורו בעבירות פליליות וכלכליות, הכנסת הון כספי לישראל עשוי להוות טעם להעמדה לדין.

הבסיס המאפשר זאת הוא חוק איסור הלבנת הון הכולל בתוכו שורה של איסורים והגבלות אודות ביצוע פעולות בכסף. לצד ההליך הפלילי בו ניתן לנקוט כנגד מי שמפר את ההגבלות הללו, מצוי בידי רשויות האכיפה כלי רב עוצמה נוסף – הטלת עיצומים כספיים.  

מהי הלבנת הון?

ההגדרה המילולית של המונח הלבנת הון מתייחס לפעולה של הפיכת כספים שמקורם בעבירה לכספים המדווחים ככאלו שהושגו כדין. כך למשל, חנות לממכר דברי מאכל ומשקה יכולה להוות מוקד להלבנת הון שתבוצע על ידי דיווח על הכנסה פיקטיבית שמקורה בכספים שהושגו כתוצאה ממכירת סמים, כתמורה ששולמה על ידי לקוחות בחנות.

הסיבה להלבנת הון היא רצונם של מבצעי עבירות לעשות שימוש בכסף שהושג באמצעים פסולים, מבלי שהרשויות יחשדו בהם. הכסף המולבן מדווח לרשויות המס כתמורה לשירותים שהעניק מלבין ההון, דיווח אשר כולל תשלום מס בהתאם להיקף ההכנסה המדווחת. למול מי שנוקט בפעולות כאלו, באפשרות בית המשפט להטיל עונש מאסר של עד 10 שנות מאסר בפועל.

מה הקשר בין הכנסת כסף לארץ לעבירות הלבנת הון?

החוק קובע מפורשות כי אדם או חברה אשר עושים מעשה של הסתרת רכוש שמקורו בעבירה או פעולה אחרת ברכוש מעל סכום מסוים שמקורו בעבירה אף אם לא בכוונה להסתיר את מקורם, עוברים על החוק וצפויים לעונשים. זאת, בנוסף לעונשים שניתן להטיל על עצם ביצוע העבירה עצמה, דוגמת מרמה, סחר בסמים וכדומה, שהשיאו להם את אותו רכוש בו ביצעו פעלה אסורה.

לצד איסור זה, כולל החוק חובות הנוגעות באופן ספציפי לחברות ועצמאיים הבאים במגע עם סכומי כסף גדולים. זאת בשל הפוטנציאל של אותם גופים לשמש צינורות להלבנת הון הרחק מעיני הרשויות. בכך, מטיל החוק רשת רחבה אשר נוגעת בכל מקום שבו עשויה להתבצע פעולה של צבירת הון שחור וניסיון להכשירו, שאחת מהם היא הכנסה והוצאה של כסף מישראל.

אילו פעולות של הכנסת כסף לישראל ייחשבו כלא חוקיות?

על פי חוק איסור הלבנת הון, כל כניסה או יציאה מהארץ עם סכום כסף מעל 50,000 ₪ או מעל 12,000 ₪ כאשר מקור הכניסה או הגבולות עם עזה, מצרים או ירדן, מחויב לדווח על כך לרשויות. חובה זו חלה גם על הכנסת כסף דרך הדואר. עם זאת, חובה זו לא חלה כשהפעולה נעשית בערוץ המצוי בפיקוח, שכן החוק מחיל באופן מפורש מספר חובות עצמאיים הנוגעות לנותני שירותים פיננסיים.

כך, תאגיד בנקאי מנוע מלתת שירות לאדם ללא זיהוי שלו וללא תיעוד של הפעולה הכספית אותה ביצע כאשר מדובר בסכומי כסף גבוהים המשתנים מעת לעת בצו המופצים על ידי הרשויות. צווים אלו כוללים בפירוט את אופן זיהוי לקוחות המבצעים פעולות כספיות והיקף המידע שעל גופים אלו למסור לרשויות, ועל כן במקרה של הכנסת כסף לארץ דרך תאגיד בנקאי, המידע על כך יימסר מעת התאגיד הבנקאי.

מה העונש המוטל בגין הכנסת כסף לישראל בניגוד לחוק?

החוק מחיל את חובת הדיווח על הכנסה או הוצאה של כסף מישראל לצד סנקציות עונשיות הניתנות להטלה על מי שיפר חובה זו. במקרה של אי עמידה בחובה זו, הן מצד נותן השירות הפיננסי והן מצד האדם המסוים שביצע הכנסה או הוצאה של כסף מהארץ, ניתן להטיל עליהם את העונשים הבאים:

• מאסר בפועל לתקופה של עד 6 חודשים.
• קנס בסכום גבוה בהתאם להיקף הכסף מושא עבירת אי הדיווח.
• עיצום כספי בסכומים גבוהים, בהתאם להיקף הכסף מושא עבירת אי הדיווח.

מהו ההבדל בין קנס לעיצום כספי בגין הפרת חובת הדיווח?

השוני המהותי בין מאסר וקנס לבין עיצום כספי נוגע למהירות ההליך, מידת יעילותו והשפעתו על מי שהפר את חובתו לדווח על הכנסת כסף ועבר בכך עבירה פלילית. בעוד שמאסר וקנס ניתנים להטלה בהליך פלילי בלבד, הדורש שמיעת ראיות והכרעת דין מרשיעה על ידי בית משפט, הטלת עיצום כספי מאפשרת הימנעות מהליך פלילי.

היתרון בהימנעות זו מופנה גם אל המדינה וגם אל האדם או התאגיד הנחשדים באי קיום חובת הדיווח. המדינה מצדה זוכה לקבל סכום כסף בהיקף גבוה בצורה מיידית, ללא הליך פלילי יקר ועתיר משאבים,  תוך שידור הרתעה לציבור כולו. האדם המשלם את העיצום מצידו, זוכה להימנעות מהליך משפטי יקר שעשוי להכתים את שמו על ידי הרשעה בפלילים.

הכנסת כסף לארץ – דיווח מונע הפסד כספי

החובה החלה על כל אדם לדווח על הכנסת כספים על ידו אל ישראל, מאפשרת לרשויות להילחם במישור נוסף בו זורם הון שחור. כך, כל עוד הפעולה לא נעשית דרך תאגיד בנקאי מוכר, על מכניס הכספים מעל הסכומים הנקובים בחוק לדווח על כך שאז הוא עשוי לעמוד לדין, או לחילופין להידרש לשלם עיצום כספי בסכומים שעשויים להצטבר לעשרות ומאות אלפי שקלים ובמקרים קיצוניים אף מעבר לכך.