מעצר ל-24 שעות הוא חלק מסמכותו של שוטר. החוק מאפשר לשוטר להפעיל את הסמכות הזו כדי למנוע ביצוע עבירות נוספות, הימלטות מחקירה או בריחה מהדין. עם זאת, החוק גם מגביל את זכותו של שוטר לעצור אדם. מעצר של שוטר יכול להימשך 24 שעות בלבד, ובמקרים חריגים ניתן להאריך אותו ל-48 שעות. תוקפו של המעצר פוקע והנאשם משוחרר במידה ובתום הזמן המוגדר בחוק הוא אינו מובא בידי שופט.
מעצר ל-24 שעות אמור לסייע לעבודה המשטרתית במגוון רחב של דרכים ושיטות.
ראשית, משטרת ישראל מפעילה את המעצר כדי לחשוף פעילות עבריינית ולחקור חשודים בפעילות מן הסוג הזה. זהו כלי אפקטיבי ויעיל במיוחד מול גורמים עבריינים הבקיאים בהתנהלות מול מוסדות האכיפה. המעצר מאפשר למשטרה לאסוף ראיות ומידע לגבי חשדות. היא יכולה במשך 24 השעות הראשונות לגבות עדויות ולצבור ראיות לצורך הגשת כתב אישום וניסוח התיק.
מעבר לכך, מעצר ל-24 שעות גורם לחץ פיזי ונפשי על החשוד. המשטרה נוהגת לנצל זאת כדי להשיג הודאה או לאסוף ראיות נגד שותפים לפשע. חשודים רבים גם מסייעים לחוקרים על מנת להשתחרר במהירות ולהימנע מפרסום דבר המעצר. הם יכולים לספק מידע הנוגד את האינטרסים שלהם בהמשך ההליכים ולעזור לניהול החקירה.
מאמרים פופולריים נוספים: ◄ עיכוב הליכים פלילי ◄ איזוק אלקטרוני ◄ בעילה אסורה בהסכמה
מהו מעצר חוקי?
חוק המעצרים קובע באיזה אופן יכולים שוטרים להשתמש בסמכויות שלהם עבור מעצר ל-24 שעות או למעצר ארוך יותר.
לפי החוק, רק מעצר שנעשה במקביל לסעיפים הרלוונטיים הוא חוקי ותקף. במקרים בהם חשוד נעצר באופן שאיננו תואם את הוראות החוק, רשאי החשוד להתנגד באופן סביר. עם זאת, אדם הסבור כי מעצרו בוצע באופן לא חוקי צריך להשמיע את הטענה בפני הקצין הממונה או עורך הדין. התנגדות למעצר בשטח עלולה להסב נזקים בלתי הפיכים ולמנוע טיפול יעיל בנסיבות המקרה.
מעצר חוקי מתבצע על ידי כל שוטר, בין אם במדים ובין אם לא. החוק מאפשר גם לעובדי ציבור נוספים את הסמכות לעצור חשוד ובין היתר מתייחס לעובדי הרשות לניירות ערך, עובדי המכס ועוד.
מצד שני, עובדי ציבור שהם לא שוטרים לא מוסמכים להיכנס לשטח מגורים ללא צו מעצר חתום על ידי שופט. אדם פרטי גם הוא אינו רשאי לעצור אדם אחר, אך הוא בהחלט רשאי לדרוש ממנו להמתין ולעכבו.
מהו מעצר ל-24 שעות ללא צו שופט?
התנאי המקדים לסמכותו של שוטר לבצע מעצר ל-24 שעות הוא חשד סביר לביצוע עבירות פליליות בנות מעצר. מתוך הסעיף הזה ניתן ללמוד מדוע וכיצד ניתן לערוך מעצר ל-24 שעות ללא צו שופט.
במילים אחרות, החוק מניח מלכתחילה בידיהם של השוטרים את הסמכות לעצור חשוד גם מבלי להציג בפניו צו. ההנחיה היחידה של החוק היא לוודא שמדובר על חשד סביר ועל ביצוע עבירות פליליות בנות מעצר. עבירות אלו יכולות להיות כל עבירה שהעונש עליה הוא 3 חודשי מאסר ומעלה.
חשד סביר מוגדר לפי הפסיקה כחשד לא מופרך ושאיננו אבסורדי. את החשד הזה ניתן להוכיח בין כתלי בית המשפט על ידי הצגת נסיבות המקרה. השופט מצפה מהשוטר להראות שכל שוטר אחר היה נהוג כמוהו ומסכים על הצורך במעצר.
מעצר ראשוני חייב לעמוד בשלוש דרישות עיקריות. הדרישות הן שהשוטר יזדהה ויציג את עצמו, תהיה הודעה בדבר המעצר ויימצא צו מעצר כל אימת שהוא קיים. במקרים מסוימים וחריגים רשאי השוטר שלא להזדהות בפני החשוד, אם קיים סיכוי לסיכול המעצר או נשקפת סכנה.