מעצר עד תום ההליכים – מהם התנאים?

החוק הפלילי בישראל, קובע כי אדם חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו. מתוקף כך, חירותו לרוב אינה נפגעת גם כאשר מיוחסים לו אישומים פליליים. אף על פי כן, במקרים רבים, נוטה המדינה להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים וזאת במקביל להגשת כתב אישום.

כאמור, בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת על ידי המדינה, והחשוד הופך לנאשם. מנגד, הנאשם יתנגד לבקשה להורות על מעצר עד תום ההליכים ויבקש בסופו של דבר, חלופת מעצר.

תנאים למעצר עד תום ההליכים

נשאלת השאלה על בסיס מה ייעתר בית המשפט לבקשת המדינה? ראוי כי בית המשפט ייתן דעתו בכפוף לאיזון הראוי בין הזכויות העומדות על הפרק. לדוגמה, זכותו של הנאשם לחירות טרם הוכחה אשמתו, וחובתה של המדינה לשמור על שלום הציבור ולמנוע סכנה מנאשם כזה או אחר.

בית המשפט בוחן בקשה למעצר עד תום הליכים על בסיס מספר שיקולים:

• קיימת עילה למעצר – חייבת להיות עילת מעצר מהותית אשר בגינה החשוד יהיה מצוי במעצר עד תום הליכים. העילות השכיחות ביותר הן שיבוש להליכי חקירה; חשש לשלום הציבור; הימלטות מאימת הדין ומסוכנות.
• האם קיימות ראיות לכאורה שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו – התביעה נדרשת להציג בפני בית המשפט כי קיים בסיס עובדתי וראיות לכאורה להוכחת האשמה ולהרשעתו של הנאשם. יש לזכור כי בידי המשטרה ראיות גולמיות שטרם נבדקו לעומק וטרם נבחנו על ידי חקירה נגדית בבית המשפט, לכן רק אם יוכחו הראיות כמהימנות בבית המשפט יהיה בהן להביא לכדי הרשעתו של הנאשם. בית המשפט בודק את חומרי החקירה הרלבנטיים ובוחן את מהות העבירות המיוחסות לנאשם. למעשה, השופט בודק את הראיות והאם הן מקימות סיכוי סביר להרשעת הנאשם.
• העדר חלופת מעצר – התביעה צריכה להוכיח כי אין חלופה שתשיג את מטרת המעצר ולפיכך, יש להשאיר את החשוד במעצר עד תום הליכים. חלופות מעצר אפשריות יכולות להיות: מעצר בית תחת פיקוח מלא של אדם קרוב, מעצר בית עם אזיק אלקטרוני, מעצר בית חלקי במהלכו יכול הנאשם לצאת לעבודתו אך עליו לשוב לביתו בערב ולשהות כל הלילה בבית, מוסד לגמילה מסמים, ערבות כספית ועוד.
• מינוי סנגור

החלטת בית המשפט בבקשה

לאחר שבית המשפט קובע כי קיימות ראיות לכאורה, הוא בוחן חלופת מעצר – לשם כך הוא עשוי להיעזר בתסקיר שירות מבחן. תסקיר שירות מבחן סורק את עברו של הנאשם ואת הנסיבות שהביאו את הנאשם לעשות את המעשה שעשה. תסקיר המעצר בוחן כיצד המעצר ישפיע על הנאשם ובני משפחתו בהתאם לנסיבותיו האישיות, האם ייתכן וקיימות חלופות אחרות למעצר עד תום ההליכים, וכן איזו המלצה אם כן קיימת על שחרור הנאשם בערובה תוך שיחולו עליו תנאי פיקוח מיוחדים. ביכולתו של תסקיר חיובי או לחלופין שלילי להשפיע באופן ניכר על החלטת בית המשפט האם לאשר מעצר עד תום ההליכים, או לא.

ערר

ניתן להגיש ערר על החלטת בית המשפט לערכאת הערעור, ככל והנאשם סבור כי נפלה טעות בהחלטה. כמו כן, אופציה נוספת היא הגשת עיון חוזר המוגשת לאותה ערכאה שדנה בתיק בבקשה לעיון חוזר בנוגע למעצרו עד תום הליכים של הנאשם. בקשה לעיון חוזר תוגש במקרים בהם נחשפו עובדות חדשות שלא היו ידועות ולא ניתן היה לדעת עליהם בדיון הקודם, הנסיבות השתנו או כאשר חלף זמן רב מאז הורה בית המשפט על המעצר.

עד מתי ניתן לעצור עד תום הליכים?

מעצר עד תום הליכים יכול להמשך עד מתן פסק הדין בעניינו של הנאשם, וזאת החל ממועד הגשת כתב האישום בעניינו. במידה וחלפו 30 יום מאז ראשית המעצר, ועוד לא החל המשפט, יש לסיים את המעצר ולתת לנאשם לצאת לחופשי.

בנוסף, במידה ועברו תשעה חודשים ממועד תחילת המעצר, ובית המשפט טרם נתן הכרעת דין, גם אז יש לסיים את המעצר ולשחרר את הנאשם, כל זאת במידה ולא התקבל אישור על ידי בית המשפט העליון לבקשת הארכת המעצר לתקופת זמן נוספת.

מכאן, שבסמכותו של בית המשפט העליון לאפשר הארכת מעצר עד תום ההליכים מעבר לתשעה חודשים, אך הוא יכול לעשות זאת רק לתקופה של 90 ימים בכל פעם שבקשה מוגשת להארכת מעצר.