עבירות נשק בישראל, מוגדרות כקשת רחבה של מעשים, החל מהימצאות נשק שלא כדין בחצריו של אדם או על גופו, וכלה בעבירות סחר בנשק עם גורמים עוינים.
המחוקק נוקט ביד קשה נגד עברייני נשק, זאת משום התפיסה לפיה ריבוי נשקים ומחזיקים בנשק היא תופעה המסכנת את שלום הציבור.
מהו נשק?
"נשק" לעניין עבירות נשק, כולל כלי המסוגל לירות כדור, פגז, פצצה, קליע וכו', אשר בכוחו להמית אדם וכולל אבזר ותחמושת של כלי זה. נשק כולל אף כלי המסוגל לפלוט חומר רעיל או חומר אחר המסוגל להזיק לאדום, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי זה, ולמעט גז מדמיע. נשק כולל כמובן גם כל תחמוש, פצצה, רימון וחומר נפיץ אחר שבכוחו להמית או להזיק לאדם, לרבות חלקי כלים אלה.
במקום בו נמצא נשק, רואים את מי שמחזיק במקום כמחזיק הנשק, ועליו להוכיח כי אינו המחזיק בנשק, ועל כן רצוי להיעזר בשירותיו של עו"ד פלילי מתחום עבירות הנשק.
תעודה חתומה בידי קצין בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת כי חפץ מסוים הוא נשק, תשמש ראיה לכך, כל עוד לא הוכח אחרת. ואולם, הנאשם בעבירת נשק רשאי להזמין את אותו קצין החתום על התעודה לחקירה, ואם הזמין כאמור, התעודה החתומה לא תשמש ראיה אלא אם הקצין נענה להזמנה. בית המשפט יודיע לנאשם על זכותו לזמן את הקצין לחקירה.
מהן עבירות נשק?
עבירת נשק כוללת רכישה ו/או החזקה של נשק ללא רישיון כדין. מפאת חומרתה ורצון המחוקק להרתיע מפני עבירה זו, עבירת נשק עלולה להביא עמה הטלת עונש של עד שבע שנות מאסר. מי שנושא או מוביל נשק שלא כדין, דינו מאסר עד עשר שנים. ואולם, אי תשלום אגרה לחידוש רישיון נשיאת נשק לא יחשב לעבירות אלה.
החוק הרלוונטי הוא חוק כלי הירייה, תש"ט-1949 ותקנותיו. עבירה של ייצור, ייבוא או יצוא נשק או עשיית עסקה בנשק שיש בה מסירת החזקה בנשק, בתמורה או שלא בתמורה ובלא רשות כדין, דינו מאסר חמש עשרה שנה. גם מי שרשאי למכור או למסור נשק, אך מוסרו או מוכרו לאדם שאינו רשאי להחזיק בו כדין, יושת עליו מאסר של עד חמש עשרה שנים.
אף התרשלות בביצוע עסקה שכזו, תוך שלא בדק המוכר או המוסר שהנשק נמסר למי שרשאי להחזיק בו כדין, עלולה להסתיים במאסר של עד שלוש שנים.
כלומר, עבירות נשק נעות על קשת רחבה של מעשים, החל מהחזקה שלא כדין וכלה בסחר בנשק עם גורמים עוינים, והעונשים שבצידן חמורים באופן יחסי, מפאת חומרת המעשים וההשלכות האפשריות שלהם.
ודוק: אין דרישה בחוק כי יעשה בהכרח שימוש בנשק בכדי להביא להגשת כתב אישום פלילי, אלא די בהחזקה בנשק שלא כדין.
מהם שיקולי הענישה בעבירות נשק?
המחוקק הישראלי נוקט למעשה בגישה לפיה ריבוי נשקים וריבוי מחזיקים בנשק בלא פיקוח, מהווים סכנה לחברה. בהליך ע"פ 910/85 אברהים קונדוס נ' מדינת ישראל, נקבע כי החזק נשק שלא כדין היא עבירה נפוצה המסכנת את בטחון הציבור ויש להחדיר לתודעה הציבורית כי העונש בגין עבירות החזקת נשק יהיה חמור וכואב.
לא בכדי קבע המחוקק עונשים מרתיעים במקרים של עבירות נשק. מטרת המחוקק היא מניעת הגעת נשק לידיים עברייניות, אשר עלולה להסתיים בפגיעה בנפש של עבריינים אחרים ו/או של חפים מפשע ונטילת החוק לידיים.
המחוקק מודע אף לעובדה כי בישראל חוק גיוס חובה המביא לכך שרבים מאזרחי ישראל מקבלים לידיהם נשק, דבר העלול להגביר את כמות המקרים בהם נשק נגנב או נמכר על ידי חיילים ומגיע לידיים עברייניות.
ייצוג על ידי עו"ד פלילי בעבירות נשק
מפאת חומרת עבירות הנשק השונות, על החשוד בעבירות נשק לפנות לייצוג על ידי עו"ד פלילי ממשרד עורכי דין בישראל הבקיא בעבירות נשק. עו"ד פלילי ממשרד עורכי דין בישראל יכיר את הפסיקה והחקיקה הרלוונטיים לעבירת הנשק בה מואשם או נחשד לקוחו, וידע כיצד להטיל ספק באמינות הראיות שנאספו נגד לקוחו.
עו"ד פלילי יציג למשל, את העובדה (אם אכן כך הדבר) שלא נגרם כל נזק כתוצאה מעבירת הנשק שנעברה, וכן ידגיש עו"ד פלילי את עברו הנקי של הנאשם.
לסיכום, בשל חומרת העונשים המוטלים על עברייני נשק, רצוי להיעזר בשירותיו של עו"ד פלילי ממשרד עורכי דין בישראל הבקיא בעבירות נשק.