עיכוב הליכים פלילי על ידי עו"ד פלילי

עיכוב הליכים נעשה לבקשת סנגורו של הנאשם ומאושר על ידי התובע בתיק, ומעליו פרקליט המדינה ולבסוף מתקבל אישור סופי על ידי היועץ המשפטי לממשלה. 

היועץ המשפטי לממשלה יבחן, עם התקבל הבקשה לעיכוב הליכים, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את נסיבותיו האישיות של הקורבן, וכן יבחן האם עיכוב ההליכים לא יביא לנזק.

מהו עיכוב הליכים פלילי?

עיכוב הליכים פירושו "הקפאת" תיק פלילי כנגד נאשם, כאשר הכרעת הדין טרם ניתנה על ידי בית-המשפט.

היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב הליכים בתיק פלילי, עד שיחליט להפשיר ההליכים. המשמעות לכך היא הפסקת ההליכים הפליליים.

עיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה נעשה על ידי הגשת בקשה מעו"ד פלילי ממשרד עורכי דין בישראל.

הבקשה מוגשת בכתב לתובע בתיק (נציג המדינה), אשר הגיש את כתב האישום נגד הנאשם. התובע, אם השתכנע כי יש מקום לעיכוב הליכים בתיק, כותב את המלצתו לעיכוב ההליכים, שנתבקשה על ידי עו"ד פלילי, ושולח אותה לפרקליטות המדינה לעיון נוסף בבקשת עיכוב ההליכים.

הבקשה הסופית מוגשת לעיון היועץ המשפטי לממשלה, אשר הוא בעל הסמכות הסופית להכריע בעניין בקשת עיכוב ההליכים.

מרבית עיכובי ההליכים הפליליים מתבצעים כבר בשלב ההתחלתי של המשפט, במקרים בהם, למשל, לא ניתן לאתר את הנאשם.

היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת עו"ד פלילי כאמור המייצג את הנאשם, רשאי להתנות את עיכוב ההליכים בדרישות שונות כגון הבעת חרטה מצד הנאשם והתחייבות שלא לשוב לסורו, התחייבות להליך שיקומי, פיקוח קצין מבחן, ביצוע עבודות שירות ועוד.

שיקולים לעיכוב הליכים פלילי

1. שיקולי נסיבות העבירה:
   השיקולים לעיכוב הליכים פלילי אינם מנויים בחוק בישראל, ואף לא בחוק סדר הדין הפלילי. שיקול הדעת לביצוע עיכוב הליכים שנתבקשו על ידי עו"ד פלילי נתון ליועץ המשפטי בלבד, והוא כולל התחשבות בנסיבות המקרה, נסיבות הנאשם וכן נסיבותיו של המתלונן/הקורבן.נשקלות, בין היתר, בבקשה לעיכוב הליכים שהגיש עו"ד פלילי ממשרד עורכי דין בישראל- חומרת העבירה הפלילית, המניע לביצוע העבירה, דרגת האשם (מעגל ראשוני או משני- האם הנאשם היה המבצע הראשי? האם היה "רק" שותף לעבירה? "רק" מסייע לביצוע העבירה "רק" משדל, "רק" נגרר לעבירה?),נסיבות המקרה (האם דובר בהגנה עצמית? כורח? העדר שליטה? אי שפיות? צורך?), מידת מעורבותו של הנאשם בעבירה, שכיחותה אצל הנאשם, זהות יוזם העבירה, משך ביצוע העבירה, היקף הנזק שנגרם, העניין הציבורי בהבאת הנאשם לדין וכו'.
2. שיקולי נסיבות הנאשם:
   שיקולים אישיים כגון מצב משפחתי רגיש, מצב בריאותי קשה, גיל הנאשם, הפגיעה בנאשם עצמו המיוצג על ידי עו"ד פלילי, מידת שיתוף הפעולה של הנאשם עם המשטרה והפרקליטות, ניסיונות הנאשם להשתקם, מסוכנות בדרגה נמוכה, מצוקה כלכלית, חרטה, עבר פלילי נקי, תרומת הנאשם לציבור, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, עינוי דין שנגרם לנאשם וכו'.
3. שיקולי נסיבות הקורבן:
   בין השיקולים לעיכוב הליכים לבקשת עו"ד פלילי נגד נאשם, נשאל גם לבקשת הקורבן. בהיבט זה, נבחן האם הקורבן מחל לנאשם על מעכשיו, התנהגות פסולה מצד הקורבן וכו'.

חידוש הליכים פליליים שעוכבו 

היועץ המשפטי לממשלה רשאי לבטל את עיכוב ההליכים במסירת הודעה כתובה לבית המשפט. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לזמנים הקבועים בחוק אשר במסגרתם ניתן לחדש את ההליכים:

• בעבירת פשע: ההליכים יחודשו אם טרם חלפו 5 שנים מיום שעוכבו ההליכים לבקשת עו"ד פלילי על ידי בית המשפט.
• בעבירת עוון: ההליכים יחודשו אם טרם חלפה שנה מיום שעוכבו ההליכים לבקשת עו"ד פלילי על ידי בית המשפט.
• בעבירת חטא: ההליכים לא יחודשו אם עוכבו לבקשת עו"ד פלילי. הליכים שיעוכבו בפעם השנייה, לא יחודשו בכל מקרה.

לסיכום, היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל הסמכות הסופית להגיש בקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט.

לאחר שבוחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם ושל הקורבן וכן את עניין הציבור במקרה הנדון, מוגשת הבקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט. לאחר עיכוב ההליכים, ישנו "חלון זמן" להגשת בקשה לביטול עיכוב ההליכים וחידוש הליכי המשפט נגד הנאשם. בעבירת פשע מדובר בחלון זמן של חמש שנים, בעבירת עוון חלון הזמן הוא שנה בלבד, ובעבירת חטא לא ניתן לחדש עיכוב הליכים.