על פי פקודת התעבורה נהיגה בשכרות יכולה להתקיים בשני מצבים. המצב הראשון הוא נהיגה כאשר בגוף הנהג מצוי סם, והמצב השני הוא נהיגה כאשר בגוף הנהג מצוי משקה משכר.
נהיגה בשכרות משפיעה קשות על ריכוז הנהג וזמן תגובתו, ולכן מגבירה את סיכויי הנהג להיות מעורב בתאונת דרכים. לפיכך מדובר בעבירה חמורה ביותר הזוכה להתייחסות מתאימה הן מצד החוק והן מצד בתי המשפט.
מאמר זה יעסוק במצב השני (נהיגה כאשר בגוף הנהג מצוי משקה משכר), בו נדון בבדיקות בהן נוקטת המשטרה כדי להילחם בתופעה הזו, והאם ניתן לסרב להן.
הסוגים השונים של בדיקת שכרות
ניתן למנות כמה סוגים אפשריים של בדיקת שכרות:
בדיקת ינשוף: בדיקת נהיגה בשכרות מתחילה בבדיקת נשיפון. מדובר במכשיר אלקטרוני קטן שנמצא בניידות משטרת התנועה, אשר נועד לתת אינדיקציה ראשונית בלבד בדבר הימצאותו של אלכוהול בגופו של הנהג. תוצאות בדיקת הנשיפון אינן קבילות כראייה מבחינה משפטית.
במידה והנהג ייכשל בבדיקת הנשיפון הוא יידרש לקיים בדיקת ינשוף שהוא מכשיר אלקטרוני מיוחד, אשר תוצאותיו קבילות כראייה מבחינה משפטית.
בבדיקת הינשוף הנהג נדרש לנשוף שתי נשיפות שכל אחת מהן תהיה של ליטר אוויר. יש לדעת כי יש להמתין לפחות כ-15 דקות מעת עצירת הנהג ועד לקיומה של בדיקת הינשוף, בהן יהיה נתון הנהג להשגחת השוטר.
השוטר יוודא כי הנהג לא נוקט בפעולות העשויות להכשיל את הבדיקה דוגמת הקאה או הכנסת חומרים שונים אל גופו.
בדיקת דם: בדיקה זו מתבצעת כאשר לשוטר ישנו חשד סביר כי הנהג אותו עיכב נהג בשכרות, או במקרה בו הנהג היה מעורב בתאונת דרכים.
בדיקת מאפיינים: בתקופה שקדמה לבדיקת הינשוף, נהגה המשטרה לבצע בדיקת שכרות לנהגים באמצעות בדיקת מאפיינים בנוסף לבדיקות דם. כיום בדיקת המאפיינים מתבצעת בין בדיקת הנשיפון לבדיקת הינשוף.
בבדיקת המאפיינים נבחנים מאפיינים שונים של הנהג דוגמת האם נודף מפיו ריח אלכוהולי וחוסר יציבות פיזית. בנוסף יתבקש הנהג לקיים בדיקות שונות כגון הליכה בקו ישר ועמידה על רגל אחת.
האם מותר לסרב לבדיקת שכרות?
על פי פקודת התעבורה, מסביר עו"ד שמחה כהן כי לשוטר ישנה סמכות לדרוש מנהג לבצע בדיקת נשיפה למרות שאין לו חשד לנהיגה בשכרות על ידי הנהג הנעצר. מנגד, שוטר יכול לדרוש מנהג לבצע בדיקת דם רק כאשר הנהג היה מעורב בתאונת דרכים או במידה וקיים חשד סביר כי הנהג שיכור.
מנגד אין לשוטר סמכות להכריח נהג לקיים בדיקת שכרות, אך במידה והנהג מסרב לדרישותיו של השוטר יש לכך משמעויות קשות לנהג.
פקודת התעבורה קובעת כי במידה ונהג מסרב לבדיקת השכרות, קיימת חזקה לפיה אותו אדם נהג בשכרות. לפיכך הנהג המסרב יהיה חשוף לעונשים החלים על נהג שהואשם בנהיגה בשכרות, כגון:
- פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים לפחות.
- פסילת רישיון הנהיגה למשך ארבע שנים אם הורשע בעבירה דומה בשנה הקודמת.
- קנס כספי.
- נקודות תעבורה.
- מאסר על תנאי.
- במידה והיה מעורב בתאונת דרכים, ייתכן אפילו מאסר בפועל.
סירוב בהתנהגות לבדיקת שכרות
סירוב בהתנהגות עשוי להיחשב כסירוב לבדיקת ינשוף, ולא רק אמירה מפורשת של הנהג לשוטר כי הוא מסרב לקיים את בדיקת השכרות.
סירוב בהתנהגות הוא התנהגות של הנהג המכשילה את הבדיקה באופן מכוון – למשל כאשר הנהג לא נושף מספיק אוויר למכשיר הינשוף. במקרים רבים פסקו בתי המשפט לתעבורה כי הדבר נחשב כהכשלה מכוונת, בה תחול על הנהג חזקה כי הוא נהג בשכרות.
יש לדעת כי לנהג אין סמכות לבחור את סוג הבדיקה. סמכות ההחלטה נתונה לשוטר גם כאשר הנהג טוען כי הוא סובל מבעיה בריאותית כגון אסטמה.
על השוטר להסביר לנהג מהי משמעות הסירוב
על השוטר מוטלת החובה להסביר לנהג מהי משמעות הסירוב (גם כאשר מדובר בסירוב בהתנהגות). במידה והשוטר לא הסביר זאת לנהג, זאת עשויה להיות עילה לזיכוי הנהג גם אם סירב הנהג לבדיקת הינשוף.
בנוסף, על השוטר חלות חובות נוספות כגון החלפת פיית הנשיפה לפני כל בדיקה, כיול המכשיר בתחילת המשמרת ובסופה ועוד.
במידה ויוגש כתב אישום כנגד הנהג בטענה שסירב לבדיקת הינשוף – ככל שהשוטר לא יקיים את אחת מהחובות המוטלות עליו, הדבר עשוי להוות עילה לפסילת כתב האישום וזיכוי הנהג.