לאורך השנים נתפסה הזנות כהתנהגות אותה יש למגר בשל העבודה כי העוסקות בה הן קורבנות מוחלשים, הנתונים לניצול של לקוחותיהם מצד אחד ושל העוסקים בסרסרות מצד שני. כל זאת, כאשר מיגור התופעה נעשה תוך הפניית מאמצי האכיפה כלפי הסרסורים והעוסקות בזנות עצמן.
לפני מספר שנים, לאחר הנחלת מודל זה במשך שנים במדינות רבות, הופנה הזרקור המניעתי אל לקוחות הזנות. כך, בשונה מהמצב החוקי שהיה נהוג עשרות שנים, הפכה צריכת הזנות עצמה לעבירה פלילית שעשויה להעמיד את מצבעה בפני מגוון סנקציות ועונשים.
מהן העבירות הנוגעות לזנות?
העבירות המנויות בחוק העונשין אשר נוגעות לזנות, שמות דגש בעיקר על יצירת המסגרת לצריכת זנות, וההנאה המופקת עבור מי שאינו עוסק בזנות במישרין. אלו העיקריות שבהן והעונשים המרביים שבצדן:
- קבלת רווחים ממעשה זנות של אדם אחר או הבאת אדם למעשה זנות – עבירה שהעונש בצדה הוא מאסר עד 5 שנים.
- הבאת אדם לעיסוק בזנות – עבירה שהעונש בצדה הוא עד 7 שנות מאסר בנסיבות רגילות ועד 16 שנות מאסר בנסיבות מחמירות במיוחד.
- ניצול קטינים לזנות – עבירה שהעונש בצדה יכול להגיע עד ל- 20 שנות מאסר.
- צריכת זנות מקטין – עבירה שהעונש בצדה הוא עד 5 שנות מאסר.
- צריכת זנות מבגיר – קנס כספי בלבד.
מדוע חל איסור על צריכת זנות?
מטרת האיסור על צריכת זנות היא לקטוע את שרשרת ניצול העוסקים בזנות על ידי טיפול מקביל בשני מחוללי העבירה – הסרסורים והלקוחות. זאת, תוך הכרה בכך שהעוסק בזנות מצוי בתווך ועיסוקו הוא במרבית המקרים תוצר של מצוקה, ניצול, התעללות והתמכרות לסמים.
האיסור על צריכת זנות נובע מתוך הכרה לפיה אכיפה הנעשית כלפי צרכני הזנות שאינם מאופיינים ככלל בדפוסים עברייניים, תרתיע אותם מלהמשיך לצרוך שירותים אלו ותביא דרך כך לצמצום תופעת הזנות והניצול האלים המאפיין אותה. בתוך כך, הפללת צרכני הזנות נעשית בצורה מידתית על ידי קנס כספי כאשר העוסק בזנות הוא בגיר.
מהם האיסורים שבחוק איסור צריכת זנות?
התיקון התפיסתי שנוצר בעקבות תיקון החוק לאיסור צריכת זנות בא לידי ביטוי בשני איסורים עיקריים:
- איסור צריכת מעשה זנות.
- איסור להימצא במקום המשמש לצריכת זנות.
בעוד שהאיסור על צריכת זנות הוא עבירה שניתן להוכיח אותה על בסיס עצם מעשה הצריכה עצמו, ייחוס העבירה של שהות במקום המשמש לצריכת זנות מחיל חזקה שבחוק כי עצם השהות במקום מעין זה נועדה לשם צריכת זנות. עם זאת, בידי מי שמואשם בעבירת הימצאות האפשרות להוכיח כי הימצאות זו נעשתה בתו לב ולא במטרה לצרוך שירותי זנות.
מה הליך האכיפה של איסור צריכת זנות?
במסגרת איתור מקרה של צריכת שירותי זנות, תנקוט המשטרה בשני ערוצי אכיפה הנוגעים לאופי העבירות וזהות המעורבים בהם. ככל שיימצא גורם שאחראי להבאת אדם לידי זנות, אותו אדם עשוי להיעצר בשלב ראשוני לצורך חקירת האירוע בו הוא מעורב. בהמשך, ככל שיימצאו די ראיות להעמדתו לדין, אזי יוגש נגדו כתב אישום ובקשת למעצר עד תום ההליכים.
מנגד, ככל שיימצא במקום מי שצרך שירותי זנות, תנקוט נגדו המשטרה אכיפה מנהלית במסגרתה יוטל עליו קנס בגובה של 2,000 ₪. ככל שיימצא כי אותו אדם כבר ביצע עבירה של צריכת זנות בעבר, יוטל עליו קנס כפול. עם זאת, ככל שנותן שירותי הזנות הוא קטין, יינקט כנגד צרכן הזנות הליך פלילי הכולל הגשת כתב אישום ואפשרות הטלת מאסר בפועל.
האם ניתן להתגונן מפני קנס על צריכת זנות?
העבירה של איסור צריכת זנות, כל עוד היא נעשית שלא כלפי קטין, היא עבירה מנהלית המסתכמת בקנס. יחד עם זאת, חוק העבירות המנהליות מאפשר למי שהוטל עליו קנס מנהלי לבקש להישפט ולא לשלם את הקנס. במסגרת המשפט, באפשרותו יהיה להציג ראיות המפריכות את המיוחס לו.
איסור צריכת זנות – הלקוח במוקד
בשנת 2019, לאחר מאמצים רבים של ארגונים העוסקים בצמצום תופעת הזנות, יצרה מדינת ישראל מודל המאפשר הפללת צרכני זנות על דרך של הטלת קנס מנהלי, לצד אפשרות הטלת מאסרים כאשר הלקוח הוא קטין. חוק זה מהווה כלי אכיפתי משמעותי כלפי מי שמהווים גורם מרכזי בשרשרת המקיימת את הפרקטיקה של מתן שירותי זנות, מתוך תקווה להרתיע את הציבור מצריכתם.