החוק במדינת ישראל מגביל מאוד את האפשרות לצאת אל המרחב הציבורי עם כלי נשק קר או חם. בעוד שהחזקת אקדח, בין אם בבית ובין אם מחוצה לו, יכולה להיעשות רק בכפוף לקבלת רישיון, גם סכין שנחשב לאביזר זמין וקל לרכישה, ניתן להחזקה במרחב הציבורי רק למטרה כשרה, כאשר הגנה עצמית אינה נחשבת כזאת.
יחד עם זאת, ישנם מספר אביזרים בעלי יכולת לספק מענה לאדם בעת שהוא מותקף או נתון בסכנה, והחזקתם היא מותרת וחוקית לחלוטין. ואולם, ראוי להכיר את הגבול בין גז מדמיע שהחזקתו אינה מהווה קושי, לבין אלה, מחבט או כלי תקיפה אחר שהחזקתו עשויה להוות עבירה פלילי.
האם מותר להחזיק נשק להגנה עצמית?
המושג נשק על פי חוק העונשין הוא כלי שסוגל לירות ולהמית. הכלים שעונים הגדרה זו הם אקדח או רובה, אם כי ישנם אביזרים מאולתרים שאמנם לא מזוהים או משווקים כאקדחים, אך עונים מבחינה פורמלית לאופן שבו החוק מגדיר מהו נשק. החזקת נשק אינה אסורה באופן מוחלט, וניתן לאחוז בו במסגרת היתר או רישיון המגדירים את סוג הנשק וכמות התחמושת הנלוות לו, בבית ובמרחב הציבורי.
בשונה מאדם שאוחז בנשק מכוח רישיון, אחזקת נשק ללא רישיון עשויה להוביל למעצר מיידי, החרמת הנשק ונקיטת הליכים פליליים. הליכים אלו מול מבצע העבירה עשויים לכלול, בהתאם לעוצמת הראיות, גם העמדה לדין, מעצר עד תום ההליכים והטלת ענישה אשר על פי רוב כוללת במדרגה המקל ביותר רכיב של מאסר בפועל בן מספר חודשים דו ספרתי.
האם יש אביזרים להגנה עצמית שמותרים בהחזקה?
אמצעי ההגנה שאינם עונים להגדרה של נשק חם המצריך רישיון, הם סכין, שוקר חשמלי, אלה רגילה או אלה טלסקופית, וגז מדמיע. כל אחד מאביזרים אלו ניתן לרכישה בחנויות הפזורות ברחבי הארץ ללא כל מגבלה מיוחדת, ואין כל הוראה בחוק המחייבת רישיון בהחזקתם. יחד עם זאת, קיימות מגבלות על אופן נשיאת אביזרים אלו במרחב הציבורי.
מה המגבלות החלות על החזקת סכין?
סכין היא אמצעי הגנה שהחזקתו מותרת ללא הגבלה, כאשר היא מצויה בביתו של אדם או בחצריו, לרבות סכין קומנדו או חרב. ההגבלה האוסרת החזקת סכין דורשת התקיימות שני תנאים אלו:
- סוג הסכין עונה להגדרת החוק – כל סכין בעלת להב קבוע שמסוגלת לפצוע או להמית היא אסורה בהחזקה במרחב הציבורי. מנגד, אולר הוא כלי המותר בהחזקה אם הלהב שלו אינו הופך לקבוע ואינו עולה על עשרה סנטימטרים, ולמעט כאשר החזקתו היא במוסדות לימוד.
- מטרת החזקת הסכין אינה כשרה – האיסור על החזקת סכין אינו גורף אלא נוגע לכל מקרה באופן פרטני. במידה שהחזקת הסכין נעשתה למטרה כשרה, דוגמת רכישת סכין בחנות והובלתה הביתה, או הצטיידות בסכין לטובת פיקניק, אזי אין בכך בעיה.
האם ניתן לעשות שימוש בסכין להגנה עצמית?
בכל הנוגע לאפשרות לעשות שימוש בסכין לטובת הגנה עצמית, הרי שהחוק אמנם לא מגדיר מהי מטרה כשרה, אך פסיקת בתי המשפט הכריעה כי אין מדובר במטרה כשרה ועל המרחב הציבורי להיות נקי מסכינים המשמשים ככלי תקיפה. הדברים נכונים הן לנטילת סכין על הגוף והן להחזקת סכין ברכב או בכל מקום אחר שאינו בגדר בית או חצרים.
מה המגבלות החלות על החזקת אביזרי הגנה אחרים?
לצד האיסורים הייחודיים הנוגעים להחזקת סכין במרחב הציבורי, אין מניעה חוקית לצאת אל הרחוב עם גז מדמיע, או להחזיק ברכב אלה או שוקר חשמלי. יחד עם זאת, קיימת בחוק העונשין עבירה ייחודית המתייחסת לכוונה מאחורי החזקת אביזרים מעין אלו. על פי הוראה זו, אסור להחזיק במכשירים מסוכנים במטרה לעשות עמם עבירות פליליות.
על כן, במידה שאדם ייתפס במרחב הציבורי עם כלי תקיפה, הוא עשוי לעמוד במצב שבו יהיה עליו לנמק כי לא עמדה כוונת ביצוע פשע מאחורי החזקת כלי זה. ההכרעה בשאלה האם החזקת אביזרים אלו נועדה אכן להגנה עצמית, תיגזר מהנסיבות של כל מקרה לגופו. כך, אדם הנתפס עם שוקר ולצידו כפפות ואמצעי פריצה יתקשה לשכנע בדבר כשרות החזקת השוקר לצרכי הגנה בלבד.
עמדת החוק – הגנה לצד מניעת סכנה
המחוקק הבחין בכך שקיים סיכון במתן היתר להחזקת אמצעי הגנה, אשר ישמשו בפועל לאמצעי תקיפה. מסיבה זו, הוטלו מגבלות נוקשות על החזקת נשק וסכין המהווים כלי מרכזי במהלכם של אירועי אלימות המסתיימים בתוצאה קטלנית. יחד עם זאת, קיימת דרך ביניים של התגוננות מותרת על ידי אמצעים פחות מסוכנים, וזאת כל עוד החזקתם לא נעשית לטובת תקיפה במסווה של הגנה, אלא להגנה בלבד.
המאמר פורסם באדיבות המרכז לייצוג בפלילים.