תקנות הקנאביס אושרו – שימוש עצמי לא יוגדר כמעשה פלילי

במרץ 2022, אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את התקנות שהוצגו בפניה כמה חודשים קודם לכן, על ידי שר המשפטים גדעון סער.

התקנות קובעות שאדם המחזיק קנאביס ומשתמש בו לצריכה עצמית – עובר עבירה מנהלית אך לא עבירה פלילית, וכן שהקנס על החזקת קנאביס ועל שימוש עצמי בו במקום שאינו ציבורי, הוא 500 ₪ (ולא 1000 ו-2000 ₪ על שתי עבירות ראשונות, כפי שהיה עד לכניסת התקנות לתוקף). מאמר זה יציג את היתרונות והחסרונות בתקנות אלה.

יתרון: התקנות גורמות להבנה שסם שאינו קנאביס – מסוכן ביותר

אמנם, כאמור, תקנות הקנאביס אינן קובעות שהחזקת קנאביס ושימוש עצמי בו הן פעולות שלא מהוות עבירה כלל.

גם לאחר אישור התקנות, פעולות אלו נחשבות כעבירה ועל העובר אותן מוטל קנס. עם זאת,

העובדה שהתקנות קובעות ששימוש עצמי בקנאביס לא מוגדר כמעשה פלילי, אך באשר ליחס כלפי שימוש ביתר סוגי הסמים – אין כל שינוי, יכולה בהחלט לגרום לציבור להבין שהסמים שהם אינם קנאביס הם מסוכנים ביותר, ולפיכך למנוע עלייה ואף לגרום להפחתה בצריכת סמים אלה.

חיסרון: גם לקנאביס יש השפעות שליליות

העובדה שגם לפי תקנות הקנאביס, החזקה ושימוש עצמי בקנאביס הן פעולות המהוות עבירה, מזכירה כי הקנאביס הוא, בכל זאת, סם.

ככזה, הרי שהוא יכול בהחלט להשפיע באופן שלילי על המשתמשים בו, ולגרום לתופעות לוואי כמו עייפות וחרדה, לצד פגיעות קוגניטיביות, סחרחורות, כאבי בטן, כאבי ראש, פגיעה בקורדינאציה וכיוצא בזה.

כמו כן, יש לזכור שכל בני האדם שונים אחד מהשני, כך שגם אם אדם מסוים המשתמש בקנאביס אינו חווה את השפעותיו השליליות, או חווה אותן באופן משני ביותר – הרי שהדבר כלל לא מבטיח שכל אדם אחר שישתמש בקנאביס – יחווה את השפעותיו השליליות באותה המידה, ולא באופן חמור יותר.

יתרון: התקנות מפסיקות את הפגיעה בזכות לחירות

גם אם הקנאביס יכול להשפיע באופן חמור על האדם המשתמש בו, הרי שכל עוד האחרון רוכש קנאביס לשימוש עצמי – הרי שזכותו המלאה לפגוע בעצמו, בהנחה והפעולה מהווה פגיעה רק בעצמו ולא באף אחד אחר.

הגדרת שימוש עצמי בקנאביס כעבירה פלילית, פגעה באופן חמור בזכות לחירות, שהרי כל אדם הוא האחראי לשימוש ברכושו, בגופו ובשכלו, ולו הזכות לנהל את חייו כפי שהוא רואה לנכון, כאמור כל עוד הוא לא פוגע עקב כך בשום אדם אחר.

חיסרון: פתח למדרון חלקלק

העובדה כי רק במרץ 2022, 74 שנים לאחר קום מדינת ישראל, הכירה המדינה, והכנסת בפרט, בהבדל בין קנאביס לבין יתר סוגי הסמים – מעוררת שאלה: מה לפתע השתנה? מה גרם למדינה ולכנסת להבין שהקנאביס שונה מיתר סוגי הסמים? האם אכן קיים שוני?

ייתכן שהעובדה כי ישראלים רבים משתמשים בקנאביס "עשתה את שלה", וכך הצליחה הכנסת, היא הרשות המחוקקת, להשתכנע שהקנאביס אינו כמו יתר הסמים, שאכן מסוכנים.

ניתן להבין מכך שהציבור יכול להשפיע די בקלות על המחוקק, ולגרום לו לשנות את דעותיו ואת השקפותיו, מה שעלול להוביל ל"מדרון חלקלק".

ייתכן בהחלט שאם הציבור יציג בפני המחוקק סמים נוספים, שאינם קנאביס ואינם "סמים קלים", הוא יצליח לשכנע את המחוקק שגם הסמים האלו אינם גורמים לנזקים חמורים, וגם שימוש בהם לא צריך להוות עבירה פלילית.

עקב כך, בסופו של דבר, יכול המחוקק לאשר את השימוש בסמים רבים, בטענה שהם אינם גורמים לנזקים חמורים, אך בפועל, כל אדם, כאמור, שונה מאדם אחר וייתכן בהחלט שלרבים יגרמו נזקים חמורים, הן פיזיים והן נפשיים.

לסיכום, לתקנות הקנאביס שקובעות ששימוש עצמי בקנאביס כבר לא מוגדר כמעשה פלילי, יש יתרונות: הן יכולות להבנה שסם שאינו קנאביס הוא בהחלט מסוכן ביותר, וכן הן מפסיקות את הפגיעה בזכות לחירות.

לצד זאת, החסרונות בתקנות אלו הם שהן מעט "משכיחות" את העובדה שקנאביס הוא סם, ואי-הפללה בעבירות קנאביס יכולה לגרום לרבים מהמשתמשים בו לתופעות לוואי לא קלות, וכן שהתקנות יכולות לפתוח פתח למדרון חלקלק ולגרום לכך שהציבור ישכנע את הכנסת שגם סמים נוספים הם למעשה אינם כה חמורים.

שורות אלה נכתבות בחודש בו אושרו תקנות הקנאביס. לכן, נראה שאין מנוס מניסוי וטעייה – וצריך לאפשר לתקנות להתקיים ולראות הם יתרונותיהן עולים על חסרונותיהן, או ההיפך.