אין עבירה ללא אשמה! עקרונות בדיני עונשין

עקרונות דיני עונשין תחת המשפט הפלילי

התנהגות פלילית מוגדרת בתור התנהגות המנוגדת לדין הפלילי. זו היא למעשה מערכת של חוקים, הוראות ודינים, המורכבת מחוק העונשים ושורת חוקים אחרים. יש סוגים שונים של התנהגויות אשר יכולים להביא להעמדה לדין בגין פלילים, וההגדרות להתנהגות פלילית משתנות ממדינה למדינה. אף על פי כן, רצוי להכיר את עקרונות דיני העונשין כפי שהם נאכפים בישראל.

תפקידה של מערכת המשפט הוא לפרש את הדין ולקבוע האם התנהגות מסוימת היא פלילית או לא. קביעה זו של בית המשפט נשענת במידה רבה על העקרונות של דיני עונשין, המבוססים בעצמם על חקיקה היסטורית ותקדימים. קביעה כי התנהגות היא פלילית מביאה לרוב להרשעה, בעוד החלטה הפוכה תביא לזיכוי.

מאמרים פופולריים נוספים: ◄ עיכוב הליכים פלילי ◄ סחר בסמים עונש ◄ בעילה אסורה בהסכמה

לא רק עקרון החוקיות

העקרון החשוב ביותר של דיני עונשין קובע כי אין עבירה ואין עונש אלא בחוק, על פי חוק או מכוח חוק.

המשמעות נגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והיא זו שמגדירה גם את שאר העקרונות של דיני עונשין. עם זאת, יש עקרונות חשובים נוספים המשפיעים כמעט על כל מקרה של דיני פלילים.

כך לדוגמא קובע עקרון אי ענישה למפרע כי חיקוק היוצר עבירה לא יחול על המעשה שנעשה לפני יום תחילתו. מעבר לכך, קיים עקרון של יסוד עובדתי ועל פיו אין להטיל אחריות פלילית על אדם אלא אם ישנו יסוד פיזי של התנהגות פלילית – סכנה של ממש לאינטרס הציבורי.

המפגש בין האינטרס הציבורי, או חיי החברה, לבין התנהגויות הפרט עולה גם בעקרונות אחרים המוגדרים תחת דיני העונשין בישראל.

העיקרון על פיו אין עבירה ללא אשמה קובע כי על מנת להטיל אחריות בפלילים יש צורך בהתנהגות בעלת אשמה פלילית. אשמה זו כוללת ארבעה רכיבים מצטברים שחייבים להתקיים במלואם: אחריות אישית, כשרות פלילית, יסוד נפשי והיעדר סייג לאחריות הפלילית.

נאשם אשר לגביו לא ניתן להוכיח את אחד המרכיבים פטור מאחריות פלילית. במקרים אלו אין מקום לפרשנות, ולכן בית המשפט מפעיל את כל הכלים העומדים לרשותו על מנת לבחון את המרכיבים השונים.