מהן העילות לסגירת תיק שנפתח נגדך במשטרה?

סגירת תיק פלילי היא הליך מנהלי בעל משמעויות רבות בטווח הקצר והארוך.

השאיפה של כל אדם היא לסגור מהר ככל האפשר תיק שנפתח נגדם במשטרה.

חקירה משטרתית בעניין חשד לעבירה פלילית גוררת פתיחת תיק ומחייבת מעורבות של עורך דין. סגירת התיק פירושה הפסקת החקירה מבלי להעמיד את החשוד לדין וחזרה מלאה לשגרה. בנוסף, סגירת תיק שנפתח נגדך במשטרה יכולה להתבצע רק מתוקף חוק סדר הדין הפלילי משנת 1982.

הסעיף בחוק סדר הדין הפלילי קובע שניתן לסגור את התיק רק משתי עילות. העילה הראשונה היא חוסר ראיות, והעילה השנייה היא היעדר עניין לציבור.

חוסר ראיות היא עילה המתעוררת כאשר אין מספיק ראיות שיכולות להביא להרשעתו של החשוד במידה ויועמד לדין, בעוד היעדר עניין לציבור הוא מצב בו נמצאו ראיות אך חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד וגם שיקולי כוח אדם מצדיקים את הפסקת ההליך הפלילי.

לאחר סגירת התיק נמסרת הודעה לחשוד ולמתלונן, בעוד לחשוד גם ניתנת הודעה על עילת הסגירה. בנוסף, החשוד רשאי לפנות יחד עם עורך לשינוי עילת הסגירה בעוד המתלונן רשאי לערער על כך.

מאמרים פופולריים נוספים: ◄ כיצד להיערך לחקירה פלילית? ◄ מתי חיפוש של שוטר הוא אינו חוקי?

מהי עילת חוסר ראיות?

כדאי להרחיב על כל סוג של עילה לסגירת תיק שנפתח במשטרה. בנוגע לעילת חוסר בראיות מספיקות להעמדה לדין או עילת העדר אשמה, מדובר למעשה על מקרים בהם התובע סבור כי יש ראיות קבילות שאינן מספיקות להוכחת אשמתו של החשוד.

התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות וזהו למעשה המצב בו עורך הדין והנאשם צריכים לשאוף אליו. את בדיקת הראיות מבצעים בשני שלבים המשפיעים על אופי סגירת התיק. בשלב הראשון בודקים את הראיות הקבילות שבהן ניתן להשתמש כדי לבסס את יסודות העבירה המיוחסות לחשוד, בעוד בשלב השני מעריך את משקלן היחסי של הראיות ובודקים את המהימנות שלהן.

התובע צריך להחליט האם יש סיכוי סביר להרשעה עוד טרם הגשת כתב האישום. במידה והוא מגיע למסקנה כי בתיק החקירה הספציפי אין מספיק ראיות לשם העמדה לדין, עליו להכריע באיזו עילה לסגור את התיק.

אם הראיות בתיק מותירות ספק לגבי חפותו של החשוד, התובע יחליט לסגור אותו בעילה של "חוסר ראיות מספיקות". לחילופין, אם הראיות בתיק לא מותירות ספק לגבי חפותו של החשוד יכול התובע להחליט על סגירתו בעילה של "היעדר אשמה".

מהי עילת היעדר עניין לציבור?

עילת היעדר עניין לציבור לסגירת תיק פלילי נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב.

מעורבותו של עורך דין מקצועי חיונית בהשגת עילה מן הסוג הזה, בעיקר בתיקים מורכבים או בחקירות הנוגעות לעבירות חמורות.

אמת המידה לאי העמדה לדין בגלל היעדר עניין לציבור גמישה ונקבעת לפי פרטי המקרה. בית המשפט פועל כיום לפי שורה ארוכה של שיקולים בעד ונגד העמדה לדין, כאשר העיקריים שבהם הם חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, נסיבות אישיות של קורבן העבירה ושיקולים מוסדיים של התביעה ובית המשפט.

כל שיקול בעד ונגד העמדה לדין נבחן תוך מעורבות של עורכי דין המייצגים את התביעה וההגנה. השיקול של חומרת המעשה קובע כי ככל שהמעשה חמור יותר, כך העניין בהעמדה לדין יגדל. במקביל, נסיבות אישיות של החשוד שעשויות להביא לסגירת התיק הן גיל, מצב בריאותי, עבר פלילי וניסיונות שיקום.

מבחינת נסיבות אישיות של הקורבן, מדובר בעיקר על אופי הנזק: ככל שהנזק קשה יותר ואינו ניתן לתיקון, כך יגבר האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של החשוד.