מתי קיימת זכות השתיקה לחשוד בפלילים?

זכות השתיקה והחיסיון מפני הפללה עצמית שמורה לכל אדם הנמצא בחקירה משטרתית. הזכות גם קיימת בחקירה של כל אחת מזרועות הממשלה האחרות ומטרתה למנוע מאדם להפליל את עצמו. היא מקנה לו את האפשרות לשתוק במקום לענות לשאלות וזו זכות אישית שלא ניתן להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.

על אף שהחוק מחייב שיתוף פעולה עם רשויות המדינה ומתן תשובות מהימנות לשאלות במשטרה, בבית המשפט או ברשויות אחרות הממונות על אכיפת החוק, זכות השתיקה היא עדיין הביטוי המובהק ביותר לחיסיון מפני הפללה עצמית.

זכות השתיקה באה לידי ביטוי בסירוב לענות לשאלות החוקרים במקרה בה התשובה עלולה להפליל את הנחקר, אך מבלי לחשוש מעונש על עצם הסירוב.

הזכות קיימת בכל מערכות המשפט הנהוגות במדינות דמוקרטיות והיא נחשבת גם לאחת מזכויות האדם וגם לחלק מהזכות להליך הוגן. העיקרון העומד מאחורי הגישה עוזר להבין מדוע היא קיימת לכל חשוד בפלילים. לפי העיקרון הזה, אדם נחשב חף מפשע אלא אם הוכח אחרת. חובת ההוכחה היא על המאשים, על המשטרה ועל הפרקליטות ואין אדם צריך לומר דברים שעלולים להפלילו.

מאמרים פופולריים נוספים: ◄ עיכוב הליכים פלילי ◄ איזוק אלקטרוני ◄ בעילה אסורה בהסכמה

חריגים וסייגים לזכות השתיקה

על פי זכות השתיקה לא ניתן לחייב חשוד למסור עדות מסוימת או להשיב לשאלות שעלולות להפליל אותו.

יחד עם זאת, כדאי לזכור כי זכות השתיקה היא כאמור אישית. היא עומדת רק כנגד הפללה עצמית ולא הפללה של אדם אחר, קרוב משפחה או חבר.

המשמעות היא שזכות השתיקה אינה קיימת לחשוד בפלילים אם הוא רוצה להגן על צד חיצוני. מצד שני, הזכות עדיין נשמרת אם האדם בוחר בזכות השתיקה כנגד הפללה עצמית יחד עם חשש להפללת אחרים כמו שותפים לעבירה. הסיבה לכך היא שאין אפשרות לחלק את זכות השתיקה והחיסיון מפני הפללה עצמית גובר על האינטרס להגן על צד אחר.

חריגים רבים הקשורים לזכות השתיקה לחשוד בפלילים מתייחסים למסמכים. זו סוגיה סבוכה בה מפרידים בין מסמכים אישיים כמו התכתבות ורישומים, לבין מסמכים ציבוריים כמו תעודות ורשומות ממשלתיות כמפורט בפקודת הראיות.

אלו מסמכים השייכים לציבור וזכות השתיקה לא חלה עליהם. אין עליהם שום סוג של חיסיון ויש אפילו חובה למסור אותם למשטרה. במקרים מסוימים ניתן לקבל צו של בית משפט לצורך מסירת המסמכים הללו, ללא אפשרות להפעלת זכות השתיקה.

מי שבוחר בזכות השתיקה לא צפוי לעונש, להבדיל מעד שעבורו זו נחשבת עבירה. במילים אחרות, זכות השתיקה אינה שמורה לעדים גם בהליכים פליליים וגם בהליכים אזרחיים. אדם הנחקר חייב להשיב נכונה על כל השאלות פרט לשאלות שעלולות להפלילו. הימנעות עד ממסירת עדות היא עבירה פלילית של שיבוש מהלכי חקירה ובצידה סנקציות חמורות.

איך ניתן לדעת מתי אפשר להפעיל את זכות השתיקה?

ההמלצה היא לשמור על זכות השתיקה מיד לאחר המעצר, תוך כדי החקירה ועד שמגיע עורך דין המייצג את הלקוח. זכותו של כל אדם לדרוש התייעצות עם עורך דין בתנאים נוחים ותוך שמירה על סודיות.

התייעצות עם עורך דין פלילי היא הצעד החשוב ביותר בשמירה על זכות השתיקה ומניעת הפללה עצמית. עורך דין מכיר את פסקי הדין התקדימיים והוא יכול להנחות את הנאשם כיצד לפעול. עורך דין כזה גם מלווה את הנאשם לאורך החקירה ומול בית המשפט.

לסיכום, זכות השתיקה מאפשרת את השמירה על זכויות האדם והזכות להליך הוגן. לכל נאשם שמורה הזכות הזו, מלבד עדים הנמצאים בחקירה.