איסור הלבנת הון בקריפטו ומטבעות דיגיטליים (מדריך משפטי)

הלבנת הון היא הדרך של מבצעי עבירות שונות ומגוונות מהן מופק רווח, להפוך את אותו רווח להכנסה לגיטימית המאפשרת הלכה למעשה, להתפרנס מפשיעה. אחת הדרכים להלבין את ההון שמקורו בעבירות, הוא לקבלו או רכוש באמצעותו מטבעות דיגיטליים וקריפטוגרפים.

האפשרות לרכוש מטבעות דוגמת ביטקוין ואתריום הנסחרים בצורה מקוונת, מאפשרת למבצעי עבירות פליליות כלכליות לקבל או המיר את הרווחים שהפיקו כתוצאה מהעבירות בכסף דיגיטלי באופן שיקשה מאוד על הרשויות לעקוב אחר מקורו הלא חוקי של הכסף. ואולם, גילוי מעשה מעין זה, מאפשר הטלת ענישה מחמירה.

מהו חוק איסור הלבנת הון?

על מנת להתמודד עם הכדאיות הכלכלית הגלומה בביצוע עבירות מסוימות, אשר הענישה בגינן הייתה בעבר בעיקר בדמות מאסר, נחקק חוק איסור הלבנת הון. חוק זה קובע כי כל פעולה ברכוש שמקורו בעבירה, שנועדה להסתיר את מקורו ולהופכו ללגיטימי, היא מעשה אשר מהווה עבירה עצמאית שהעונש בצידה הוא עד 10 שנות מאסר בפועל, לצד אפשרות הטלת קנסות של מיליוני שקלים.

לצד זאת, על מנת להילחם במצבים המגלמים קושי ראייתי להוכיח את פעולת ההסתרה, די בהוכחת ביצוע פעולה כלשהי ברכוש שמקורו בעבירה, על מנת לייחס עבירה של הלבנת הון, ואולם במקרה זה העונש המירבי הניתן להטלה הוא עד 7 שנים. כמו כן, בשונה מעבירת הלבנת ההון הטהורה, פעולה ברכוש שמקורו בעבירה בלבד מהווה עבירה רק במידה שערכו של הרכוש הוא מעל 150,000 ₪.

מהם מטבעות דיגיטליים?

מהפכת הטכנולוגיה המגולמת בין היתר על ידי היכולת ליצור קשר ולהעביר מידע בלחיצת כפתור תוך שניות מקצה אחד של העולם לקצהו האחר, השפיעה גם על הזירה הפיננסית. כך, לצד המערכת הכלכלית הקלאסית של ייחוס ערך על פי מטבעות מוחשיים, נוצר סוג חדש של מטבע סחיר ששמו מטבע דיגיטלי או קריפטו. המטבעות המוכרים ביותר הם ביטקוין, אתריום, סולנה ודוג'קוין.

מדובר במטבע המגלם שניתן לעשות בו שימוש בעיקר בפלטפורמות דיגיטליות והוא משמש פעמים רבות לביצוע רכישות ברשת האפלה – הדארקנט – זירה המאפשרת מכירה לא חוקית של סמים ונשק. הבעלות במטבעות אלו היא בלתי מוחשית ונעשית לרוב על ידי רישום עם שם משתמש וסיסמה במערכת הגורם המנפיק של המטבע הדיגיטלי.

כיצד ניתן להלבין הון באמצעות מטבע דיגיטלי?

מטבע דיגיטלי ניתן להחזקה ובעלות ללא צורך בהזדהות בצורה אותנטית, וזאת בשונה מבעלות על חשבון בנק או מניות בורסאיות. משכך, ניתן לרכוש בעלות על מטבעות דיגיטליים על ידי רכישתם כנגד כספים שמקורם בביצוע עבירות, כגון תמורות כספיות שמקורן בעסקאות סמים, נשק או הימורים, או לחילופין לקבל את התמורה בגין עסקה פלילית כמטבע דיגיטלי.

כאשר פעולת ההמרה של רכוש אסור למטבע דיגיטלי נעשית במטרה להסוות את מקור הכסף ששימש לקנייה, הרי שמדובר בעבירה של הלבנת הון לפי חלופתה המחמירה, ואילו במקרה שבו אין די ראיות לכך שההמרה נועדה להסוות את מקורו האסור של הכסף, והיא בסכום של מעל 150,000 ₪, ניתן לייחס לרוכש עבירת הלבנת הון לפי חלופתה המחמירה פחות.

מה סוג העבירות שמאפשרות העמדה לדין בגין הלבנת הון?

העבירה של הלבנת הון על שתי חלופותיה המרכזיות, דורשת כי הרכוש בו יבוצע מעשה המגבש עבירה יהיה תוצר של עבירת מקור. לא כל עבירה שהצמיחה רווח היא עבירת מקור, אולם חוק איסור הלבנת הון מכסה חלק ניכר מעבירות בעלות פוטנציאל לעשיית רווח. אלו עבירות המקור העיקריות אשר התמורה עבורן עשויה להיות במטבע דיגיטלי או להיות מומרת למטבע דיגיטלי:

• עבירות סחר בסמים.
• עבירות העלמת מס בהיקף של מאות אלפי שקלים על פי הגדרות שונות בחוק.
• עבירות הונאה בכרטיסי אשראי.
• הברחת טובין לישראל.

הלבנת הון במטבע דיגיטלי – אתגר אכיפתי

חוק איסור הלבנת הון נתן מענה למחסור של המערך החוקי שקדם לו, בכל הנוגע לפגיעה כלכלית במבצעי עבירות. ואולם בשנים האחרונות, עם התגברות השימוש במטבעות דיגיטליים, הפכה האפשרות להלבין הון למתוחכמת ומגוונת יותר, שכן מטבעות אלו פתחו צוהר ליצירת הון אנונימי הרחק מעיני הרשויות. מסיבה זו, אף שהחוק חל גם על פעולות אסורות במטבעות דיגיטליים, איתור מבצעי עבירות מעין אלו הינו מאתגר במיוחד עבור רשויות האכיפה.