פלילי: אקדח להגנה עצמית ללא רישיון (מדריך משפטי)

החזקת נשק ללא רישיון היא עבירה הקיימת בספר החוקים זה מכבר, אולם השנים האחרונות המאופיינות בעליה משמעותית של אירועים אלימים בהם בוצע שימוש בנשק, המחישו את הסכנה הנשקפת מכלי זה והצורך למנוע את תפוצתו במרחב הציבורי.

גישה זו נכונה הן למקרה שבו החזקת הנשק ללא רישיון נעשתה למטרות תקיפה, והן למטרות הגנה עצמית.

כך, אף אם אדם בוחר להחזיק בנשק רק על מנת לעשות בו שימוש במצב חירום, צפויות רשויות האכיפה לייחס לו עבירות החזקת נשק ולדרוש את שליחתו אל מאחורי סורג ובריח.

האם מותר להחזיק באקדח ללא רישיון?

אקדח הוא כלי מסוכן המסוגל לפצוע קשה ואף להרוג, והחזקתו אינה חוקית כאשר היא נעשית שלא במסגרת שירות צבאי או תחת רישיון מטעם המדינה.

החזקת נשק ללא רישיון היא עבירה פלילית, וחוק העונשין מונה 3 פעולות מרכזיות בנשק שהן לא חוקיות בהיעדר רישיון:

החזקת נשק – החזקה במובן שאינו רק פיזי, אלא במובן של שליטה וגישה. מציאת נשק במחסן הבית בתוך כספת מתגבשת לכדי עבירת ההחזקה גם אם האקדח לא נתפס על גופו של בעל המחסן.

נשיאה והובלה – החזקה במובן הפיזי, תוך כדי ביצוע תנוה במרחב עם הנשק. עבירת נשיאה והובלה מתגבשת במגוון מצבים דוגמת הליכה עם הנשק ברחוב או נסיעה עם הנשק ברכב

סחר בנשק – פעולה של מכירת כלי נשק לאדם אחר.

מה העונש על החזקת אקדח ללא רישיון?

העונש המירבי בגין החזקת נשק הוא 7 שנים ואילו העונש המירבי בגין נשיאת נשק הוא 10 שנים.

כמו כן, בעוד שכתבי אישום בגין החזקת נשק בלבד מוגשים לבית משפט השלום, ייחוס עבירת נשיאת נשק יובל להגשת אישום בבית המשפט המחוזי.

הרשעה בגין כל אחת מעבירות אלו צפויה להוביל לענישה בדמות מאסר בפועל לטווח שבין מספר חודשים למספר שנים.הרכיבים המשפיעים על היקף הענישה הם סוג הנשק שנתפס בידי הנאשם, קיומה או היעדרה של תחמושת לצד הנשק, נשיאת הנשק כשהוא טעון ומוכן לפעולה ומטרת ההצטיידות בנשק.

לשם המחשה, החזקת אקדח אספנות קטן ללא תחמושת תגרור ענישה נמוכה באופן משמעותי מנשיאת רובה עם מחסנית מלאת כדורים.

מהי טענת הגנה עצמית במשפט הפלילי?

חוק העונשין מחיל מאות איסורים והתנהגויות בלתי חוקיות אשר מאפשרות למדינה להטיל עונשים חמורים על מבצען.

אולם, לצד איסורים אלו, מונה החוק מספר סייגים שבמידה שמי מהם מתקיים, עשוי מבצע הפעולה האסורה להיות פטור מאחריות פלילית. סייגים אלו מחולקים לשתי קבוצות מרכזיות – סייגים מכוח הפטר וסייגים מכוח הצדק מוסרי.

בעוד שסייגי הפטר מגלמים מצבים בהם יש קושי להטיל עונש על אדם, בשל נסיבות ייחודיות הנוגעות לנסיבות ביצוע העבירה, דוגמת שכרות או אי שפיות, סייגי הצדק מגלמים התנהגות רצויה ומוצדקת הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה.

אחד מסייגי ההצדק הוא הגנה עצמית, שלפיו מוצדק וראוי כי אדם יגן על עצמו כאשר הוא נתון בסכנה.

האם טענת הגנה עצמית צפויה להתקבל על ידי בית המשפט?

אדם העושה שימוש בנשקו לכאורה במסגרת הגנה עצמית כנגד איום שנשקף לו, הוא מי שעשוי להיות פטור בגין השלכות השימוש בנשק אך לא מעבירות ההחזקה והנשיאה.

זאת היות שפעולת החזקת הנשק החלה טרם התגבשות האיום שהוביל לשימוש בו, ולפיכך אין משמעות לעובדה שלא נעשה שימוש עברייני בנשק.

אחד המקרים המפורסמים של שימוש בנשק על רקע טענת הגנה עצמית, הוא של החקלאי שי דרומי אשר ירה למוות בפורץ שניסה לגנוב רכוש מהחווה בה התגורר.

דרומי הועמד לדין בגין שתי עבירות שאחת מהן היא הריגה והשנייה היא נשיאת נשק ללא רישיון. דרומי זוכה בפסק דין תקדימי מעבירת ההריגה, אך הורשע בעבירת הנשק שיוחסה לו.

החזקת אקדח ללא רישיון – עבירה פלילית

השאלה בדבר מטרת החזקתו של אקדח ללא רישיון, עשויה להיות רלוונטית לשלב גזירת דינו של מי שהורשע בעבירה זו, ואולם אין בכך כדי לטשטש או להקהות את הממד הפלילי העמוק שיש בעבירה זו.

על כן, ככל שאדם סבור כי נדרש לו נשק לצורכי הגנה עצמית, עליו לפעול בערוצים המקובלים ולקבל רישיון על כך, שאחרת הוא עשוי למצוא עצמו בכלא.