מה ייחשב להלבנת הון אסורה על פי חוק

נהוג לחשוב כי הלבנת הון היא עבירה של הסוואת מקורו של כסף שמקורו בעבירה על ידי הזרמתו במנגנון כספי שישווה לו נופך חוקי, אולם אין זה המקרה היחיד. החוק הישראלי מונה פעולות נוספות אשר הופכות נחשבות לעבירות הלבנת הון, עבירה שהעונש בצדה עשוי לכלול רכיבים עונשיים כבדי משקל.

נקודת המוצא לשם בחינת ביצועה של עבירת הלבנת הון נוגע לשאלת עשייתה של פעולה ברכוש אסור. ככל שיימצא כי אדם ביצע פעולה ברכוש בעל זיקה לעבירה פלילית, הוא עשוי למצוא עצמו לא רק מול אפשרות לפגיעה בחירותו, אלא גם מול קנסות כבדים וסכנת חילוט של רכושו על ידי הרשויות.

מהו רכוש אסור?

על מנת להבין מהי הלבנת הון על פי לשון דבר החקיקה המרכזי העוסק בתחום זה – חוק איסור הלבנת הון – יש להבין מהו רכוש אסור. המונח רכוש אסור מהווה למעשה את ההון ממנו נגזר המונח הלבנת הון. רכוש אסור הוא כל רכוש שהושג בזיקה לביצוע עבירה הנחשבת עבירת מקור, כאשר זיקה זו יכולה ללבוש את הצורות הבאות:

1. רכוש שהושג כתוצאה מעבירת מקור.
2. רכוש ששימש לביצוע עבירת מקור.
3. רכוש שאפשר את ביצועה של עבירת מקור.
4. רכוש שנעברה בו עבירת מקור.

מהי עבירת מקור?

החוק לאיסור הלבנת הון מונה את כלל העבירות הנחשבות עבירות מקור, קרי עבירות שאליהן בלבד מתייחס המושג רכוש אסור, כאשר אלו העיקריות שבהן:

1. חלק ניכר של עבירות המרמה.
2. עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים שאינן של שימוש עצמי.
3. עבירות הקשורות במעשי זנות.
4. חלק ניכר מעבירות הרכוש השונות.
5. עבירות שוחד.

פירוש הדבר שרכוש שהושג במסגרת עבירה שאינה עבירת מקור, לא יוכל להיחשב רכוש אסור וביצוע פעולות ברכוש זה לא יוכלו להיחשב להלבנת הון. יחד עם זאת, מדובר באפשרות ערטילאית היות שהמחוקק כלל מאות סעיפים ממכלול חוקים הכוללים הוראות עונשיות, תחת סל העבירות הנחשבות עבירות מקור.

מה ייחשב לעבירה של הלבנת הון?

עבירה של הלבנת הון ניתנת לחלוקה לשתי קטגוריות עיקריות – ביצוע פעולות ברכוש אסור לשם הסוואת מקורו וביצוע פעולות ברכוש אסור בידיעה שהוא אסור. כך, די בהוכחת ביצוע פעולה מודעת ברכוש אסור, כדי להפעיל את הכלים רבי העוצמה של החוק לאיסור הלבנת הון. יצוין כי קיימת קטגוריה נוספת המוגדרת הלבנת הון, הנוגעת לאי עמידה בחובות דיווח החלות על גורמים ספציפיים.

פעולה ברכוש אסור יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר על ידי החזקה של הרכוש, המרה שלו, העברת בעלות לאחר, ביצוע פעולה בנקאית ברכוש, השקעתו וערבובו עם רכוש שאינו אסור. העונש על ביצוע פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו הוא עד 10 שנות מאסר, ואילו על ביצוע פעולות ברכוש אסור מבלי להסוות את מקורו הוא עד 7 שנות מאסר בלבד.

מה הכלים הכלכליים המופעלים כנגד מלביני הון?

הלבנת הון היא דרכם של מבצעי עבירות המשיאות כסף רב, להימנע מפעילות כלכלית במחשכים ועשיית שימוש ברווחי עבירותיהם כשכר עבודה לכל דבר ועניין. לאור העובדה שמדובר בעבירה בעלת מאפיינים כלכליים מובהקים, ואשר הולכת יד ביד בדרך כלל עם פעילות עבריינית מאורגנת ורחבת היקף, נקבע לצדה קנס של עד פי 20 מהקנס המקסימלי שבחוק העונשין, קרי מעל 5 מיליון ₪.

יחד עם זאת, אחד הכלים העוצמתיים ביותר כנגד מלביני הון הוא חילוט בשווי רכוש שמקורו בעבירה. מדובר בהוראה אשר מהווה חידוש, שכן היא מאפשרת תפיסה וחילוט של נכסי מבצע העבירה אשר שאינם קשורים לעבירה, המגיעים עד לשווי של הסכומים הבאים:

1. שווי הרכוש שבו נעברה העבירה.
2. שווי הרכוש ששימש לביצוע העבירה
3. שווי הרכוש שאפשר את ביצוע העבירה או יועד לאפשר את ביצועה.
4. שווי רכוש המהווה שכר שהשגתו מצויה בקשר עקיף או ישיר לביצוע העבירה.

הלבנת הון – די בביצוע פעולה ברכוש האסור

עבירת הלבנת ההון היא דרכו של המחוקק ושל רשויות אכיפת החוק הפועלות לאורו, לפעול בכלים כלכליים רבי עוצמה כנגד מבצעי פעולות ברכוש בעל זיקה לביצוע עבירות פליליות.

הכלים אותם מונה החוק מאפשרים, לצד הטלת עונשים חמורים הכוללים מאסרים, להפעיל כלי עוצמתי במיוחד – כלי החילוט – וזאת ללא קשר לשאלה האם לרכוש זה יש קשר ישיר לעבירה עצמה.